לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז במבוגרים

ליקויי למידה המתבטאים בקושי בקריאה ובהבנת הנקרא, קושי בניסוח ובכתיבה, קשיים לבצע חישובים מתמטיים או קושי ביכולת להקשיב ולהתרכז, אינם מאובחנים תמיד בגיל הילדות ומשפיעים על חייו והישגיו של האדם גם בשנות בגרותו. פרופ' רחל שיף ממרכז חדד אומרת כי ניתן לאבחן, לטפל ולסייע להתגבר על הקשיים גם בגיל מבוגר

לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז יש לעיתים קרובות יכולות אישיות מיוחדות ויוצאות דופן. רבים מהם יצירתיים, שופעי רעיונות ויוזמות ומלאי התלהבות לממשם. מצד שני הם נוטים לאימפולסיביות, סף תסכול נמוך וקושי לארגן, לתכנן ולפעול באופן מסודר ושיטתי. מסיבות אלו הם נוטים לטעות בקבלת החלטות פזיזה, לא מפיקים לקח מטעויות עבר וכך שבים ונכשלים פעמים רבות. 

מטבעם, הם נעים בקיצוניות בין אופטימיות מרחיקת לכת לבין ייאוש וחוסר אמונה ביכולתם. חוסר התקווה והאמונה שלהם בעצמם נובע לא פעם מהכינויים להם זכו במהלך דרכם כ"שכחנים, מפוזרים, מבולבלים, טיפשים, עצלנים" ועוד. חוסר השקט הפנימי והפיזי שלהם שגורם לא פעם לחוסר ריסון בתגובותיהם ולהתפרצויות, אף מגביר את ריחוקם ובידודם החברתי.

אופן החשיבה של בעלי לקויות למידה הוא לרוב אינטואיטיבי-אסוציאטיבי עובדה המקשה עליהם לשלוף את המילים הנכונות בזמן הנכון, עד כדי כך שלעתים בלתי אפשרי להבין את הרעיונות המדהימים שלהם. הם יודעים למה הם זקוקים, אך מתקשים מאד להביע זאת באופן ברור ומובנה ובכך לקדם את מטרותיהם. בניגוד ללקויות למידה מוגדרות, כמו לקות בקריאה, בכתיבה ובחשבון, בהן ניתן להבחין באופן ברור יותר, את הפרעות הקשב והריכוז קשה יותר לבודד ולכן גם לאבחן.

למרות הקשיים , מצליחים חלק מהלוקים בהפרעת הקשב והריכוז לבנות לעצמם קריירה וחיים שלמים מבלי להכיר או אפילו לחשוד בכלל שהסיבה לקשיים שלהם נעוצה למעשה בלקויות מולדות. בעיקר מצליחים בכך אלה שמצאו לעצמם נתיב מקצועי ועיסוק שתואם את נטיית ליבם ומעורר בהם עניין רב. עם זאת, רבים אחרים מכלים שנים ארוכות של כשלונות ותסכולים כשהם אינם מצליחים להבין מה הבעיה איתם ומה הסיבה לכך שהם נכשלים שוב ושוב במימוש מטרותיהם ובמיצוי יכולותיהם הגבוהות.

"ניתן לאבחן וגם לטפל בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בכל גיל", אומרת פרופ' רחל שיף, מנהלת מרכז חדד וראש החוג ללקויות למידה, ומפצירה "רק תאפשרו את זה לעצמכם". עם התפתחות המחקר בתחום לקויות הלמידה, גוברת גם המודעות לנושא. מודעות זו מובילה מבוגרים רבים להבנה, כי גם הם, כנראה, סובלים מלקויות למידה. אותם מבוגרים, שבהיעדר מודעות לנושא וידע מחקרי בתחום, תויגו בילדותם כ"עצלנים", "טיפשים", "בעלי קוצים בישבן" ועוד.

אנשים בעלי ליקויי למידה  מגיעים לבגרות כשהם כבר חבוטים
פרופ' שיף מכנה את לקויות הלמידה 'לקות שקופה', מונח המשקף בעיה שאינה נראית כלפי חוץ אבל בהחלט מורגשת במעשיו ובהתנהגותו של האדם ומלווה אותו למשך כל חייו. "לאנשים הלוקים בדיסלקציה, לדוגמה, יש קושי רב ללמוד למבחנים ולהתמודד עם כתיבה וקריאה. למרות השיטות המיוחדות וקיצורי הדרך שאולי אימצו לעצמם כדי לפצות על הלקות, הם עדיין מתמודדים עם הקושי. לוקח להם זמן רב יחסית לקרוא ולמלא טפסים, וכל מסמך שהם כותבים דורש הגהות נוספות כדי למנוע שגיאות כתיב".

גם בקרב אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז, הלקות היא שקופה. הסימפטומים מתבטאים בקושי לשבת לאורך זמן במקום אחד, באיבוד ריכוז, בקושי להקשיב להרצאה, בפיזור דעת, במחשבות שמפריעות להקשיב ולהבין רצף דברים. פרופ' שיף מסבירה כי הפרעת קשב וריכוז נובעת מפגיעה באונה הפרונטלית האחראית על התפקודים הניהוליים ועל היכולת לרסן תגובה, לתכנן ולנהל את ההתנהגות. "הקושי הוא קוגניטיבי ורגשי. כיוון שלא רואים את זה כלפי חוץ ולא מבינים שיש לאדם קושי, ההתנהגות של האדם בעל הפרעות הקשב והריכוז עלולה לעורר אנטגוניזם מצד הסביבה".

אנשים בעלי לקויות למידה, אומרת שיף, מגיעים לבגרות כשהם כבר חבוטים. "כילדים, האינטראקציה שלהם עם הסביבה הייתה קשה יותר, יחסיהם עם ההורים והמורים היו רוויי כעס, הערות וביקורת. הם ספגו חיזוקים שליליים רבים מחיזוקים חיוביים ומתמיכה ומאהדה. בגן כועסים עליהם, כי הם אינם שקטים ומתקשים לשבת במקום אחד לאורך זמן, ולכן מוציאים אותם החוצה. כך מתחיל תהליך של בניית דימוי עצמי שלילי. כשהם מגיעים לבית הספר הסיפור נמשך: הם מפריעים, שוב מוציאים אותם החוצה, הם מפסידים חומר לימוד ולא תמיד מצליחים להשלים אותו. לבעיות המשמעת נלוות גם בעיות רגשיות, ולעיתים הם הופכים לליצנים של הכיתה".

יחסה של הסביבה לילד עם הלקות משפיע על הדימוי העצמי למשך שנים

מחקרים מראים, כי יחסה של המורה בכיתה א' אל התלמיד משפיע על הדימוי העצמי שלו כמבוגר. אם המורה שידרה לילד שהוא לא מסוגל או שהוא לא חכם, התחושה הזו של חוסר הצלחה תלווה אותו כל חייו. לעומת זאת, מדגישה פרופ' שיף, מודעות של הסביבה לקשיים וללקות של הילד מאפשרת לטפח בילד דימוי עצמי חיובי. הילדים בעלי הלקויות שמצליחים להתקדם הם אלו שזכו לתמיכה מהסביבה שמקבלת אותם עם הקושי ומלמדת אותם לקבל את עצמם עם כל הקושי. זהו קושי אובייקטיבי שילווה אותם לאורך כל החיים, והם צריכים ללמוד לחיות אתו. חשוב לדעת שגם אנשים מבוגרים עם קשיים כאלה מצליחים להגיע רחוק מאוד: ראינו כאן, במרכז חדד, לקויים שהגיעו להגיע לדרגת דוקטור ואפילו פרופסור"

מרכז חדד, שבראשו עומדת פרופ' רחל שיף, עוסק בשלושת ההיבטים של לקויות הלמידה: מחקר, הכשרה וטיפול. שיף: "אנו עורכים מחקרים בתחום לקויות הלמידה ומעודכנים מאוד במה שנעשה בתחום הזה בחו"ל. בנוסף לכך, פיתחנו שיטות ייחודיות לאבחון ולטיפול בליקויים בהקשר של השפה העברית  שאותה דוברים מטופלינו".

 

מרכז חדד הפועל במסגרת בית הספר לחינוך בבר-אילן פתח באחרונה תכנית לתואר שני המכשירה מומחים בתחום לקויות הלמידה, הן כדי לעורר מודעות לנושא והן כדי לטפל ולהנחות את המערכת לתת את היחס ואת הטיפול הנכון לבעלי ללקויי למידה. בנוסף לתנאי הקבלה הגבוהים, לימודים במסלול זה גם דורשים אישיות מיוחדת. "חשוב לנו שהאדם המאבחן יהיה אמפתי, כדי שיוכל לקבל את האנשים הזקוקים לטיפול ולהבין אותם, וכן שיהיה רגיש מספיק כדי להבחין בדקויות הנדרשות לאבחון ספציפי ומדויק של הקושי".

בנוסף עוסק מרכז חדד גם בהיבט המעשי של הנושא ומעניק לקהל הרחב שירותי אבחון וטיפול בלקויות למידה בכל הגילאים והרמות. "הודות לידע הרב שנצבר מהמחקרים העדכניים ומהקשר שלנו עם השטח ועם האקדמיה בארץ ובעולם, אנו מסוגלים להגיע לרמות מאד מדויקות באבחון הליקוי, בהגדרת הצרכים וכך גם במתן טיפול".

למה אנשים מסוימים מצליחים או לא?

שיף מדגישה, כי לא רק שניתן לאבחן ליקויי למידה בכל גיל, ניתן גם לטפל ולפתח שיטות למידה המביאות לשיפור משמעותי בהישגים ובאורח החיים. "נכון שככל שאני נחשף ליותר דחייה, כך נפגע יותר הדימוי העצמי שלי, אבל המצב הזה ניתן לשינוי: כבר היו לנו סטודנטים בעלי לקויות למידה שהגיעו עם רמת קריאה של כיתה ט', אובחנו, קיבלו שיעורי הוראה מתקנת ולמדו אסטרטגיות למידה חדשות. רבים מהם גם המשיכו לתארים מתקדמים".

בין המטופלים במרכז, מספרת שיף, היה ילד בכתה ו', שבמשך שנה ישב בביתו. הוא לא הכיר את צורת האותיות וגם היו לו הפרעות קשב וריכוז. "עשינו לו אבחון ולימדנו אותו לקרוא, עזרנו לו להשתלב חזרה במסגרת בית ספר והוא החל ללמוד כרגיל, הצליח להשיג תעודת בגרות, וכיום הוא סטודנט באוניברסיטה".

דוגמה נוספת הוא גבר בן 42, אב לשלושה ילדים, שעבד כנגר קשה יום. "הוא הגיע אלינו על סף הייאוש, לאחר שפוטר מעבודתו ולא הצליח למצוא אחרת. אבחנו אצלו קשיים בקריאה והפרעת קשב". קרובת משפחתו של הנגר התגייסה למענו ועזרה לו לקבל במרכז חדד הוראה מתקנת וטיפולים נוספים. בתוך כשנה וחצי הוא למד לקרוא והתגבר גם על יתר בעיות הלימוד שלו. שיף מספרת, כי בעקבות הטיפול המוצלח הוא פתח דף חדש בחייו. "הוא למד להיות סוכן ביטוח, מצא עבודה במקצוע זה, וכיום הוא משתכר הרבה יותר. עם זאת, התרומה המשמעותית ביותר שלנו עבורו, לדבריו, הייתה בכך שעזרנו לו להבין שהוא מסוגל לכל דבר ושהשמים הם הגבול".

שיף רואה בעבודתה הצלת חיים ואומרת, כי הקדישה את חייה האקדמיים, הטיפוליים והקליניים למציאת התשובה לשאלה "מדוע אנשים מסוימים מצליחים ואחרים לא"? בידיה דוגמאות רבות מספור של ילדים מתבגרים, סטודנטים ואנשים מבוגרים שהיו במצבי מצוקה וחוסר תפקוד. "הבנה מעמיקה של תהליכי הלימוד, תהליכים קוגניטיביים ותהליכי שפה ואוריינות הם שנותנים למאבחן את היכולת למקד את סוגי הקושי ובהתאם לכך גם לטפל בהם. אבחון נכון וטיפול מתאים הם שמאפשרים לפונים אלינו לעשות את השינוי המבוקש בחייהם ולהיות מועילים, מפרנסים ותורמים לעצמם ולחברה".  

לכתבות נוספות...