הדרך לשוויון עוברת באקדמיה

אריאל רובינסקי


המועצה להשכלה גבוהה פועלת להסרת החסמים העומדים בפני האוכלוסייה הערבית בישראל בדרך לתואר אקדמי. המוסדות האקדמיים בישראל מקיימים פעילויות הסברה, מעודדים ביקורי היכרות ומפתחים תוכניות עזר ושילוב, במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים הערבים ולקדם שוויון חברתי


"ב-1986, כשלמדתי לתואר הראשון, היו במחלקה לספרות ובלשנות אנגלית שני סטודנטים ערבים בלבד, דוקטורנט אחד ואני, ובקמפוס פגשתי רק מעט מאוד סטודנטים ערבים", מספרת פרופ' אלינור סאיג חדאד ומצביעה על כך שבשנת הלימודים הנוכחית כמחצית מהסטודנטים לשנה א' בכמה מהקורסים במחלקה הם ערבים. דבריה של פרופ' חדאד, ראש המחלקה לספרות ובלשנות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן, משקפים מגמה של צמיחה מתמדת במספר הסטודנטים הערבים בכל המסגרות האקדמיות. צמיחה זו אינה מקרית, אלא תוצאה של מדיניות עקבית של המועצה להשכלה גבוהה להנגשת הלימודים האקדמיים לחברה הערבית.


השינוי שחל בשנים האחרונות בולט לעין. בשנת הלימודים תשנ"ו (1995-96) היוו הסטודנטים מהמגזר הערבי רק 7 אחוזים מכלל הסטודנטים, בשנת 2000 הם כבר היוו 10 אחוזים ובשנת הלימודים תשע"ו כ-14 אחוזים ובסך הכול כ-36 אלף סטודנטים מתוך 310 אלף סטודנטים הלומדים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מספרים אלה אמנם אינם תואמים את המספר היחסי של הערבים בישראל (20 אחוזים), אך בהחלט מצביעים על גידול משמעותי וקבוע משנה לשנה.

 
בנוסף לאוניברסיטאות, סטודנטים ערבים רבים לומדים במכללות האקדמיות בפריפריה. הקמתן של המכללות קירבה את מוסדות הלימוד אל היישובים הערביים וגרמה לגידול משמעותי במספר הנשים הערביות שפנו ללימודים (הן יכולות לחזור הביתה באותו היום). כיום מהוות הנשים רוב מרשים: כ-65 אחוזים מהסטודנטים הערבים הן נשים, לעומת 53 אחוזים נשים בקרב הסטודנטים היהודים.


15 אחוז מהסטודנטים הערבים במדינת ישראל לומדים חינוך ומקצועות עזר רפואיים (לעומת 6 אחוזים מהסטודנטים היהודים).

2 אחוזים מכלל הסטודנטים הערבים לומדים רפואה (לעומת אחוז אחד מהסטודנטים היהודים). בתחומי מדעי החברה ועסקים יש כמעט שוויון בין המגזרים.


קשיי שפה והסתגלות
בהתאם להחלטת הממשלה בדצמבר 2015, בתוכנית הרב-שנתית של המל"ג לשנת 2021 יגדל שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון ל-17 אחוזים מכלל הסטודנטים, לתואר שני ל-12 אחוזים (כיום 9 אחוזים) ולתואר שלישי ל-7 אחוזים (כיום 5.7 אחוזים). אחת הדרכים להגיע ליעדים אלה היא התוכנית "הישגים" ("רואד" בערבית), שמטרתה לחשוף את הלימודים האקדמיים בפני הנוער הערבי, להגביר את המודעות בקרב הורים ומורים, לעודד ביקורי היכרות באוניברסיטאות ולקיים ימים פתוחים ביישובים ערביים. "במסגרת הימים הפתוחים ביקרתי השנה ב-30 יישובים, מרהט בדרום ועד מג'דל שמס בצפון", מספר ריפעת סווידאן, יועץ דיקן הסטודנטים והיועץ האקדמי לסטודנטים בני מיעוטים בבר-אילן. בימים הפתוחים, שבהם משתתפים יועצים אקדמיים מרוב המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, נפרסת בפני הסטודנטים לעתיד מניפת התוכניות וההטבות במוסדות השונים.

 
"הרקע להטבות לסטודנטים הערבים הם מחסומי השפה וקשיי ההסתגלות", מפרט סווידאן, "בבר-אילן מתקיים קורס הכנה לאקדמיה בן שלושה שבועות, הכולל אוריינטציה, עברית אקדמית ואנגלית. המטרה היא לרכך את המעבר ולאפשר לסטודנטים הערבים כניסה נינוחה לעולם האקדמיה". את הפעילות התומכת מממנת המל"ג, למן שכר היועץ, דרך הקצאת שעות שיעורי עזר ועד לתקצוב חברתי.


בר-אילן משתדלת להקל על הסטודנטים הערבים ולקרב אותם בדרכים נוספות: תוספת זמן במבחנים, הכרה בימי חג (מוסלמים, נוצרים ודרוזים), ברכות לחג המקדמות את פניהם בערבית בכניסה לקמפוס ובדפי הפייסבוק, מידע בערבית באתר האוניברסיטה, וכן הקצאת חדר תפילה למוסלמים (המהווים 80 אחוז מכלל הסטודנטים הערבים). הפעילות החברתית כוללת טיולים, הצגות תיאטרון וגם קורס הידברות מוזיקלית שמקיימת המחלקה למוזיקה.


"הקושי הוא ההתמודדות עם השפה ועם הקודים החברתיים השונים", מספרת הייא אבו גוש מכפר עארה, בוגרת המחלקה לאופטומטריה בבר-אילן, שהייתה נציגת הסטודנטים הערבים באגודת הסטודנטים. "גדלתי בסביבה ערבית לחלוטין והמגע עם היהודים היה מוגבל. באוניברסיטה נמצאתי במסגרת שכולה עברית ובמגע יומיומי עם יהודים, שלא רק מדברים אחרת אלא גם מתנהגים אחרת. שלטתי בשפה כשהגעתי לכאן, אבל בכל זאת היה לי קושי לתַקשר רק בעברית, ולהתמודד עם חומר לימודי מורכב בשפה שאיננה שפת האם שלי". בנוסף לתמיכה הלימודית, היו פעילויות חברתיות, סיורים משותפים ומפגשי הידברות: "מאוד מצא חן בעיניי שהאוניברסיטה שמה דגש על דו-קיום ועל פעילות חברתית, כדי שהסטודנטים לא רק ילמדו יחד אלא שיהיה להם כיף יחד. על פי רוב נמנעים מלדבר על פוליטיקה. מקרה חריג היה בתקופת הבחירות, כאשר הורכב פאנל פוליטי והוזמנו גם ח"כ אחמד טיבי ונציג של הרשימה המאוחדת. היו כמה צעקות בפאנל, אבל זה לא חרג מגבולות הוויכוח. באוניברסיטה עוסקים בעיקר בשיתופי פעולה ופעילות חברתית, הכול מכוון לדו-קיום והפוליטיקה כמעט שלא מורגשת".

 

בבר-אילן לומדים כיום 1350 סטודנטים ערבים. לפני חמש שנים היה המספר קטן בחצי. בר-אילן עושה מאמצים ניכרים, ומצליחה להביא אל בין כתליה לא מעט סטודנטים ערבים. השינוי בולט בין היתר במחלקה לאנגלית, שבה לומדים סטודנטים ערבים גם לתארים מתקדמים. "ייתכן שעצם נוכחותי כראש מחלקה מקרבת אותם, והם מרגישים יותר נוח, גם המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית מתנהלת באווירה פלורליסטית, שוויונית וחסרת פניות", אומרת פרופ' סאיג חדאד, ומוסיפה: "לצערי, אין הרבה מקומות אחרים במדינה המעניקים להם הרגשה כזו".


פרופ' סאיג חדאד מציינת אף היא את התרשמותה מן היחסים הטובים: "לומדים יחד, מדברים וצוחקים. פעולות ההידברות, גם אם אינן מביאות לשינוי עמדות, לפחות מאפשרות הקשבה הדדית.  בחברה הישראלית יש לאנשים נטייה להתבצר בעמדתם, ורבים מן הסטודנטים מספרים כי לא ממש דיברו עם ערבים עד שהגיעו לבר-אילן. כאן הם יושבים ומדברים ומבינים שיש מולם אדם עם היסטוריה ונרטיב משלו, והם יכולים לשוחח ולהכיר זה את זה". 

 

           

לכתבות נוספות...