איכות הסביבה

מצוקת הדיור תביא בשנים הקרובות להקמה מואצת של בניינים חדשים ולבנייה רוויה וצפופה יותר. בעקבות כך שבה ועולה סוגיית תכנונם של השטחים הציבוריים בסביבת המגורים ועד כמה הם עונים על הצרכים של תושבי השכונות


אופיו של המרחב הציבורי השתנה בשנים האחרונות, אומרת  ד"ר אורית רותם המתמחה בגיאוגרפיה עירונית במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה. בעשורים האחרונים החליפו הקניונים את הכיכרות ואת המרכזים השכונתיים, גם הם לא נתנו מענה מושלם לצורכי התושבים כמרחב ציבורי. "הקניון הוא מרחב מכוון, נשלט ומנוהל למטרות מסחר בלבד. לעומתו, מרחב ציבורי מוצלח יותר הוא כזה שפתוח ונגיש לכול. עם זאת, גם שטחים ירוקים ופתוחים, כמו הפארק הלאומי או פארק הירקון, אינם עונים על כל צורכי התושבים במרחב הציבורי".

 

ד"ר רותם אומרת כי מרחב ציבורי מוצלח צריך להיות מקום קהילתי, נגיש ומחבר. כדוגמה למרכז שעונה על צורכיהם של מגוון התושבים בשכונה היא מציגה את גינת דובנוב במרכז תל-אביב. הגינה מחברת בין מתחם המוזיאון ומתחם התיאטרון לבין רחוב אבן גבירול וכיכר רבין. היא מוצלת, נעימה ומטופחת, קל ונעים לעבור בה ותושבי הסביבה בוחרים לשהות בה תדיר. מראה שבשגרה הוא אנשים מבוגרים יושבים על הספסלים, ילדים מתרוצצים בין המתקנים, חוגגים ימי הולדת, מקיימים חוגים ושלל פעילויות;  רצף החיים בית-חוץ בא כאן לידי ביטוי בצורה ברורה.

 

ד"ר רותם מדגישה את חשיבות התכנון הפנימי של השכונות החדשות: "בנייה מואצת מספקת מגורים לאנשים רבים ומכניסה כספי ארנונה לקופת העיר בטווח הקצר; ואולם, אם לא מביאים בחשבון הקמה נכונה של שטחים ציבוריים, תיפגע איכות החיים בעיר, השכונות לא יענו על הצרכים המשתנים של התושבים לאורך השנים והם יעזבו אותן". מרחבים ציבוריים המתוחזקים כראוי, יתפקדו כהמשך של החיים בבית וישרתו נאמנה את הציבור שבשבילו הם תוכננו. זאת ועוד, "למרחב ציבורי המתוכנן נכון יש חשיבות כתומך בריאות. הוא מזמין אנשים לחלץ עצמות ולצעוד. במיוחד בעידן שלנו, שבו רווחות השמנת-יתר ומחלות הנובעות ממנה".     

 

לדברי ד"ר רותם, מלבד תרומתם הישירה לרווחת התושבים, למרחבים הציבוריים יש יתרונות נוספים: מבחינה סביבתית, מרחב ציבורי ירוק מייצר הקלה משמעותית בעומסי החום. המרחב העירוני מייצר "אי חום עירוני" – Urban Heat Island. במחקר שערכה בנושא, נמצא שמרחבים ציבוריים ירוקים, המשולבים בתוך שכונות מגורים, מורידים את הטמפרטורה בכ-2-3 מעלות בקיץ.

 

להגן מפני בנייה ופיתוח

פרופ' אורן פרז מהפקולטה למשפטים, שהקים את הקליניקה הסביבתית של הפקולטה ומשמש כמנחה האקדמי שלה, מרחיב את ההגדרה של המרחבים הציבוריים וכולל בה, בנוסף לגינות השכונתיות, גם את שמורות הטבע, את השטחים המשמשים לחקלאות וגם את הפארקים העירוניים.

 

פרופ' פרז: "שטחים פתוחים מציעים לחברה שורה של שירותים: מבחינה אקולוגית, הם מסייעים להפחתת זיהום האוויר; הם מאפשרים פעילויות פנאי ונופש לאנשים שמבקשים זמן איכות מחוץ לדל"ת אמותיהם; והם מאפשרים להשאיר בעולם מרקם שבו מתקיימים חי וצומח במקביל לאדם. מכתש רמון, למשל, הוא דוגמה למרקם אקולוגי שראוי להשאירו כפי שהוא, ללא פיתוח, גם כדי שיהווה מקום לטיולים וחוויית חוץ, וגם פשוט כדי לשמר טבע, כערך בפני עצמו". כזה הוא גם אזור גבעות הכורכר, מרחב טבע פתוח המשתרע על פני 800 דונמים הגובלים באזור נדל"ני מבוקש ביותר בתחום השיפוט של נס ציונה, שפרופ' פרז מגדיר כ"שטח פתוח עם שילוב של ערכי טבע נדירים, שכמוהו כמעט שלא נותרו בכל אזור המרכז". הקליניקה לרגולציה סביבתית, שהקים לפני כעשר שנים בפקולטה למשפטים וכיום מנוהלת בידי עו"ד יותם שלמה, עובדת בימים אלה בשיתוף עם הרשות המקומית והחברה להגנת הטבע, במטרה להגן על המקום מפני בנייה ופיתוח עירוני. לאחרונה אף נפגשו פרופ' פרז ועו"ד שלמה עם השר להגנת הסביבה ובקשו את התערבותו בהגנה על גבעות הכורכר.
 

פרופ' פרז: "תכנון השימוש במשאב הקרקע במצב של מחסור חריף צריך להיעשות הן מתוך התחשבות במגוון השיקולים העכשוויים והן מתוך מודעות לצורכיהם של הדורות הבאים. ברור כי חשוב להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את מחירי הדיור; ואולם לא פחות חשוב להשאיר שטחים פתוחים בתוך השכונות ומחוצה להן". כדוגמה לקונפליקט התכנוני הזה הוא מציג את תכניות הבנייה במערב ירושלים: "יזמים מנסים לקדם תכנית בנייה במקום שנקרא מצפה נפתוח, שהוא אתר טבע חשוב, וזאת בניגוד לעמדה של ארגוני סביבה ושמירת הטבע וגם בניגוד לעמדת ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. מקרה זה מייצג, לדעתי, חשיבה לטווח קצר, שלא מביאה בחשבון את שילוב החיים העירוניים עם הטבע הסובב את העיר, במטרה לקדם את רווחת תושבי העיר ואיכות חייהם".

 

אחד הפתרונות שמציע פרופ' פרז לבנייה מואצת בערים הן תכניות ה"פינוי-בינוי" לסוגיהן, שאף כי מורכב יותר לקדם אותן, הן נותנות מענה הכולל השארת מרחבים ציבוריים פתוחים לרווחת הציבור. "יכול להיות שהתוצאה של הפתרון הזה תהיה בנייה פחות מהירה, אבל בחשיבה לטווח ארוך, אולי עדיף להאט בשנה-שנתיים את קצב מתן הפתרונות לדיור ובכך להימנע מטעויות תכנוניות שיפחיתו את איכות החיים של התושבים ויהיה קשה פי כמה לתקנן".

לכתבות נוספות...