חברת בר-אילן למחקר ופיתוח - מרעיון במעבדה למוצר מדף

איך הופכים רעיון, המצאה או גילוי מדעיים למוצר שנמכר על המדף? מתחילים בפטנט, מחפשים יזם, מקימים סטארט אפ ובעיקר משקיעים הון בפיתוח מדעי ועסקי. לאחר כמה שנים טובות, יש סיכוי שנראה גם את הפירות   

המכונית שנוסעת על מים המבוססת על סוללה פרי המצאתו של פרופ' אריה צבן, סוללות הליתיום הנטענות להן אחראי ד"ר דורון אורבך ואנדוסקופ דק כחוט השערה שפיתח פרופ' זאב זלבסקי, הן רק כמה מההמצאות שנולדו במעבדות של אוניברסיטת בר-אילן וכיום עושות צעדים ראשונים לקראת הפיכתן למוצר מדף.   

מעבדות המחקר באוניברסיטה מפיקות כמעט בכל יום המצאות, גילויים, רעיונות מבריקים וחידושים מסוגים שונים. איך ניתן לדעת אילו מהם ניתן יהיה לתרגם לחברת סטארט אפ או למוצר חדשני?     

איך מאתרים רעיונות?

"רעיון ההעברה הטכנולוגית", מסבירה מנכ"לית חברת בר-אילן למחקר ופיתוח, אורלי תורי, "הוא תולדה של אינטרס לאומי. לפיו, ידע שנוצר במוסדות האוניברסיטאיים הציבוריים צריך לשרת את הציבור, לאחר פיתוחו, כמוצר מתקדם. חברת בר-אילן למחקר ופיתוח מטפלת ברעיונות הנולדים במעבדות המחקר של האוניברסיטה בפקולטות להנדסה, למדעי החיים ולמדעים מדויקים. תפקידה לאתר את הרעיונות או את ההמצאות שיש להם פוטנציאל למסחור ולבנות עבורם את הגשר בין האקדמיה לעולם העסקים.

 

תהליך איתור הרעיונות מתבצע בכמה דרכים: חוקרים שיש להם המצאה אמורים לפנות לוועדת התגליות של האוניברסיטה, לדווח על ההמצאה שנבחנת וזוכה לטיפול החברה. אפשרות נוספת, אנשי החברה למחקר ופיתוח נמצאים בקשר עם החוקרים ומנסים להיות עם היד על הדופק ולזהות רעיונות בעלי פוטנציאל כלכלי. לעתים נוקטת החברה צעדים פרואקטיביים ומפעילה אנשי מקצוע כיזמי הבית. כלומר אנשים מחוץ לאוניברסיטה, בעלי ניסיון עסקי רחב, שהקימו חברות מסוג דומה ושיש להם רקע טכנולוגי משמעותי. תורי: "אנחנו חותמים איתם על הסכם לתקופה מוגבלת ומאפשרים להם לבקר במעבדות. תפקידם לזהות פוטנציאל מסחרי ואפליקציות שהחוקרים לא חשבו עליהם בעצמם. חשוב מאד בעיני שהחוקרים יפגשו עם אנשים מעולמות תוכן שונים. זו אינטראקציה שיוצרת רעיונות וכיוונים חדשים".    
 

הגנה על הרעיון ברישום פטנט
"אם ההמצאות לא יהיו מוגנות לא יתאפשר הרווח". אומרת תורי "לכן הצעד הראשון שאנחנו עושים הוא להגן על כל המצאה שיש לה פוטנציאל למסחור, באמצעות רישום פטנט".

לאחר מכן מתחילים לחפש שותפים אפשריים בקרב חברות סטארט אפ, חממות ומשקיעים. כשמוצאים את השותף המתאים נחתם עמו 'הסכם רישיון לשימוש' שמאפשר לו להשתמש ברעיון ולפתח אותו לתקופה מסוימת ובתחום מסוים. 

תורי: "על פי רוב האוניברסיטאות מקבלות עבור הרישיון לשימוש אחוזים בודדים מהמכירות העתידיות של המוצר וכן אחוזים בודדים כמניות או זכות למניות בחברה. אם ההמצאה תתממש, תוכל האוניברסיטה לקבל תמלוגים בהיקף גדול".

דוגמה להיקף הסכומים ניתן לקבל מהפרסומים האחרונים על חברת טבע שפיתחה תרופה בשם אזילקט, על בסיס המצאה של הטכניון. התרופה מניבה לטכניון תמלוגים של כ-10 מיליון דולר לשנה. מכירות אזילקט ב-2011 עמדו על 340 מליון דולר. 

תורי אומרת כי רעיונות שנכנסו לתהליך המיסחור באוניברסיטת בר-אילן, עדיין לא עשו היסטוריה בסדר גודל כזה. "אבל יש לנו רעיונות שהגיעו לשלבם מתקדמים. לדוגמה תרופה שפיתח פרופ' אברהם נודלמן מהמחלקה לכימיה בבר-אילן ומוסחרה לחברת 'ביוליין', הגיעה לשלב של ניסויים קליניים והניבה תמלוגים בהתאם לשלב הפיתוח שאליו הגיעה".  

ריצה למרחקים ארוכים
הסיכויים של מוצרים שנולדו על בסיס רעיונות מהאוניברסיטה להגיע לשלבים מתקדמים דומים, לדברי תורי, לסיכוייהן של חברות סטארט אפ להצליח – 10 אחוזים. "מדובר בטווחי זמן ארוכים מאוד. בתרופות למשל, לוקח כ-15 שנים משלב הגילוי לשלב קבלת אישור השיווק, ובציוד רפואי זה לוקח כ-7-5 שנים להגיע לשוק".   

מבחינת המדדים שבהם בוחנים את היעילות של חברות להעברה טכנולוגית עומדת בר-אילן בסטנדרטים הבינלאומיים. תורי מציינת כי כ-25 אחוז מההמצאות שמטופלות על ידי החברה ממוסחרות, בדומה למקובל בעולם. "אנחנו גם מעודדים מחקר ממומן על ידי התעשייה וזה הרבה פעמים מנוף למסחור עתידי. במקרה הזה כ-7 אחוזים מסך תקציב המחקר של האוניברסיטה בתחום המדעים מגיע ממחקר ממומן על ידי תעשייה, מספר שהוא אפילו גבוה במקצת מהסטנדרט העולמי".

 

 

אקדמיה ומסחור במערכת איזונים 

האוניברסיטה פועלת כיום במערכת איזונים עדינה המנווטת בין הרצון להביא למיסחור הרעיונות לבין הצורך לעודד את המחקר המדעי לצרכים אקדמיים בלבד. יו"ר הדירקטוריון של חברת בר-אילן למחקר ופיתוח, ד"ר אהוד שפירא, אומר כי כדי להפיק רווחים במערכת איזונים כזאת יש לפעול בהתאם לחוק המספרים הגדולים: "חוקר שרוצה לקבל קידום והכרה אקדמית צריך לפרסם את תגליותיו בכתבי עת מדעיים. מצד שני, פרסומים כאלה פוגעים בתהליך רישום הפטנט. כדי לפתור את הבעיה יש    לקדם הרבה מחקרים שלפחות חלקם יירשמו כפטנטים ויכנסו לתהליך המסחור". לדברי שפירא, חברת בר-אילן למחקר ופיתוח הצליחה להפוך בעשור האחרון מחברה מפסידה לחברה מאוזנת ואף מרוויחה. זאת, לדבריו, תודות לשינויים שעברה האוניברסיטה כולה ולמדענים הרבים שנקלטו בה בשנים האחרונות. "מאוניברסיטה שמתמחה במדעי הרוח והחברה הפכה בר-אילן לאוניברסיטה שמתקיים בה איזון בין מדעי הרוח החברה, מדעי הטבע והמדעים המדויקים". בנוסף הוא מציין כי חל שינוי גם בהתמקדות בתחומים העשויים להניב רווחים מהר יותר. "אם בעבר התמקדו במסחור ידע מתחום הפרמצבטיקה בלבד, עניין שלקח שנים רבות עד שהניב תוצאות, כיום מנסים להתמקד בתחום מדעי המחשב והננוטכנולוגיה, תחומים שבהם זמן הפיתוח קצר יותר".    

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סוללת אלומיניום הניזונה ממים ומאוויר, המבוססת על המצאתו של פרופ' אריה צבן וצוותו מהמרכז לננוטכנולוגיה. בעקבות פעילות המיסחור של חברת בר-אילן למחקר ופיתוח, נחתם הסכם רישיון עם יזם והוקמה חברת פינרג'י שהחלה לפתח את ההמצאה במטרה להגיע לרכב חשמלי הנוסע על מים. ההמצאה נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח מתקדמים, לאחר שני סבבים של גיוס הון ולאחר חתימת הסכמים אסטרטגיים עם חברת האלומיניום הגדולה בארה"ב אלקוא וחברת הרכב רנו. השאיפה, לדברי תורי, "שעד 2020 נוכל כבר לראות את הרכב הזה על הכביש".    

לכתבות נוספות...