מוזיאון ננו-טכנולוגיה ע"ש יוסף פטר

אמנות מדעית

"הכל החל לפני מספר שנים, בחלום שנרקם להקים מוזיאון אומנות ננוטכנולוגיה שישלב את עבודתם של אומנים וחוקרים," נזכר פרופ' יובל גרעיני, איש החזון והכוח המניע מאחורי יוזמה ייחודית זו. "רצינו להפתיע את המבקרים ולהעניק להם חוויה מדהימה וחד פעמית, באמצעות חשיפה לעקרונות מדעיים ולמגוון העצום של האפשרויות הטמונות במדעי הטבע. אני מודה מקרב לב למשפחת פטר, שללא תמיכתם הנדיבה החלום שלנו לעולם לא היה מתגשם" אומר גרעיני.

צוות ההיגוי של המוזיאון כולל כיום, מלבד פרופ' גרעיני, את האוצרת טל יזרעאל, מנהלת פרוייקט המוזיאון תמר שפילמן, מנהל המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים ד"ר יוסי טליוסף, והמנהלת האדמיניסטרטיבית של הפרוייקט הילה שוורץ. הצוות נפגש עם אומנים מקומיים ובינלאומיים, מוסיקולוגים, אנשי חינוך, מעצבים ואנשי תוכן ממוזיאונים אחרים, המתמחים במפגש המרתק בין מדע ואומנות.

 

קול קורא לאומנים

אז איך יוצרים שיתוף פעולה פורה בין מדענים ואומנים? טל יזרעאל ארגנה האקאתון בהשתתפות 30 מדענים מהמכון ועוד כ-40 אומנים מתחומים שונים. לאחר ששתי הקבוצות הציגו את עבודותיהן ורעיונותיהן הן התחלקו לצוותי עבודה על המיצגים.

התהליך המרתק ארך כשנה, ולבסוף התקבלו הצעות ליותר מ-20 מיצגי אמנות ומדע, שנבחנו על ידי מומחים מתחומיםשונים. 13 הצעות התקבלו ויוצגו בשלב הראשון במוזיאון.

 

אז מה יזכו מבקרי המוזיאון לראות ולחוות?

דוגמא אחת שגרמה להתלהבות עצומה הייתה ניסוי במדע ומוסיקה עבור מיצג בשם "מוסיקה וסינכרון". הניסוי בוצע בניצוחו של ד"ר מוטי פרידמן, חוקר במכון לננוטכנולוגיה, ביחד עם האומן השותף אלעד דה לואו שניידרמן, במטרה לזהות דפוסים בגבול שבין סינכרון וכאוס. השניים מדדו את הסנכרון של 16 כנרים, ואז בחנו את המעבר מסנכרון לכאוס, כאשר חלק מהנגנים יכלו לשמוע רק חלק משאר הנגנים האחרים. קהל מבקרי המוזיאון יוכל להאזין להקלטות של הקונצרט כולו, שיוקרן על 16 מסכים נפרדים.

האמן מישל פלטניק, עולה חדש מצרפת שהוא גם מהנדס בהשכלתו, משתף פעולה עם פרופ' אורית שפי מהפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין, החוקרת רשתות נוירונים. פלטניק מדמה ביצירתו צמיחה של נוירונים והדרך בה הם מתקשרים זה עם זה.

ורדי בוברוב, אמנית נוספת המשתפת פעולה עם פרופ' שפי, יוצרת מיצג דינמי של נוירונים עצומי מימדים, העשויים מרצועות גומי גמישות, המדמות את האופן שבו נוירונים פגומים מחלימים באמצעות התמתחות וצמיחה.

האומן מוחמד קייס, שיצירותיו הוצגו באתרים כגון המוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים ומוזיאון תל אביב לאמנות, הציע יצירה שתוצב בכניסה הראשית לטריפלקס. הוא עובד על מנהרה בגובה 5 מטרים העשויה מעץ טבעי, בהשראת מבנים של גבישי ננו, שדרכה מבקרי המוזיאון יכנסו למתחם הננו-חומרים.

 

מוזיאון המדע בננוטכנולוגיה צפוי להיפתח בקיץ 2019, ולהציע למבקרים בו חוויה רב חושית מרתקת. לעדכונים על התקדמות העבודה במוזיאון: lnanomuseum.biu.ac.i

 

לכתבות נוספות...