איש הרנסאנס

מיכאל ריאזנסקי הוא מהנדס אלקטרוניקה ועולה חדש מרוסיה, שהצטרף לאחרונה ליחידת פני שטח במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים. ריאזנסקי, המוקסם מטכנולוגיה, לקח על עצמו אחריות על החלק בתפעול ואופטימזציה של מאיץ החלקיקים במרכז הציוד שבמכון

שינוי קטן מחולל מהפך גדול

מיכאל ריאזנסקי נהנה לגלות פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות. הוא אוהב במיוחד לגרום לדברים לעבוד כמו שצריך, וזו גם הסיבה לכך שלקח על עצמו חלק במשימת האופטימיזציה של כל ההיבטים הטכנולוגיים של המכשיר. במקביל הוא מדגיש שהסיבה העיקרית לבחירתו הייתה דווקא הצוות הידידותי ואווירת העבודה השיתופית במכון.

הניסיון הנרחב של ריאזנסקי כולל מומחיות בהנדסת מערכות, תכנות מחשבים, אופטו-אלקטרוניקה, ציוד רפואי, חלל, ולוויינים זעירים. "בחברות גדולות בעלות מערכות מורכבות ומאות מהנדסים, לוקח זמן לאתר ולתקן כשלים טכניים. זה מצריך עבודה של כל הצוותים המטפלים בכל אחד מהאלמנטים של המערכת", מסביר מיכאל.

"כאן במכון, כעשרים אנשי צוות מפעילים מערכות אנליטיות מתקדמות בעלות מרכיבים אלקטרוניים ומיקרו מכניים בעלי הספק גבוה, הכוללים ציוד קרינה, מערכות וקאום, שימוש בגזים שונים, וכן תוכנות מחשב ייחודיות. על מנת לספק תמיכה ולוודא תפעול מיטבי של כל המערכות הללו, חייבים לפעול במספר רמות במקביל.  אני נהנה מהאתגר התמידי, מלמידת טכנולוגיות חדשות מדי יום, ומהצורך לאתר פתרונות יצירתיים לסוגיות חדשות," הוא אומר.

 

אחד מהפרוייקטים שהצוות עוסק בו הוא פרוייקט של ועדה לאנרגיה אטומית הבינלאומית לניתוח מאות חלקיקי זכוכית של מכוניות מסוגים שונים, בחיפוש אחר הבדלים זעירים הניתנים לזיהוי. מיכאל מסביר שהצלחת הפרוייקט תסייע בחקירה בזירת הפשע ובזיהוי סוגי מכוניות המעורבות בתאונות, מה שיכול להוביל למציאת חשודים נמלטים. "דיוק מקסימלי הוא הדבר החשוב ביותר במקרים כאלה. לכן יש לכייל את הציוד מחדש כל הזמן, ולוודא שהוא מספק מדידות תקינות ותקפות. בנוסף, תוצאות הניתוח מכל המעבדות בעולם המשתתפות בפרוייקט חייבות להיות אחידות. אז בעצם, כל המסקנות המדעיות מהפרוייקט מתבססות על איכות העבודה. אנחנו עובדים יחד כצוות כדי לאתר פתרונות אופטימליים ולוודא שהמדידות מדויקות ואמינות," אומר מיכאל.

ללא תמיכה טכנית בחלל החיצון

מיכאל מתנדב כמהנדס בפרוייקט D-MARS (Desert Mars Analog Ramon Station), בו יוצרים תשתית הדומה לזו של כוכב מאדים למטרות מחקר מדעי ופיתוחים טכנולוגיים. מיכאל אף מעורב בעיצוב ובניית סביבת קיום שבה הרמונאוטים יחיו ויעבדו על הדמיית משימות למאדים. "מכיוון שפיתוח טכנולוגיות לשימוש בחלל הוא תהליך יקר ביותר, המטרה שלנו היא לפתח טכנולוגיות מותאמות לחלל שניתנות ליישום תעשייתי כאן על כדור הארץ, ומאוחר יותר – על מאדים," מסביר מיכאל. "כשנמצאים בחלל אי אפשר להחזיר ציוד פגום למעבדה או ליצרן, ולכן כל המערכות צריכות להיות לא רק קלות משקל וקטנות, אלא גם עמידות ואמינות במיוחד, וניתנות לתיקון בשטח."

מיכאל גאה ואסיר תודה על היותו חלק מצוות המכון לננוטכנולוגיה, ולקחת חלק בקידום חקר החלל ופיתוח טכנולוגיות חלל בישראל. הוא חש בר מזל שזכה בהזדמנות להשתמש בכל תחומי הידע שלו לסיוע ביצירת עתיד טוב יותר עבור האנושות כולה – על כדור הארץ ובכלל.

לכתבות נוספות...