הולכת על הירח

הדס נבנצאל, דוקטורנטית לביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, הייתה הסטודנטית הראשונה מהאוניברסיטה שנבחרה להשתתף בתוכנית לימודי החלל SSP – חוויה שלא מהעולם הזה

 

בסיומו של תהליך מיון ארוך ומורכב, מ- 120 מומחים מיותר מ- 30 מדינות, הכולל 5 מומחים מישראל, השתתפו ביוני 2017 בחוויה חד פעמית: קורס מרתק בן 9 שבועות בלימודי חלל הנערך מדי שנה על ידי ISU (אוניברסיטת החלל העולמית), ואשר התקיים השנה בקורק, אירלנד.

"ידיד שלי שהשתתף בקורס בעבר עודד אותי להגיש את מועמדותי. קיבלתי מימון מהמכון לננוטכנולוגיה, מהאוניברסיטה, וממענק פרטי", אומרת הדס. התוכנית כללה הרצאות, סיורים וסדנאות במגוון נושאים, מהנדסה, מדע וטכנולוגיה ועד משפטים ופעילות בחלל. המרצים היו מדענים, אסטרונאוטים, מהנדסים, יזמים, סגל ISU, נציגים של נאסא, ESA (סוכנות החלל האירופית), וסוכנויות חלל נוספות.

להגיע לכוכבים

כנושא הפרוייקט האישי שלה בחרה הדס לבחון את הדרכים בהם משמשים נתונים המגיעים מלוויינים לאיתור אנשים שאבדו בים. "גנרל במיל בצבא האירי שיתף אותי בחוויות ההצלה של פליטים שאבדו בים. הוא סיפר שכמות אדירה של כ - 3000 איש מתים בכל שנה בניסיון לחצות את הים התיכון מאפריקה לאירופה", מספרת הדס.

במסגרת הפרוייקט הקבוצתי, הצוות של הדס הכין מפת דרכים הכוללת המלצות למדינות השוקלות להשקיע ממון בפעילויות חלל. הצוות בחן את היתרונות הפוטנציאליים, ראיין מומחים, ובחן כיצד מדינות כמו ישראל כבר קצרו הצלחה בתחום זה. הפרוייקט פורסם כמאמר והוצג במסגרת כנס החלל באוסטרליה.
אחת החוויות שהדס התרגשה מהן במיוחד הייתה הפגישה עם אסטרונאוטים. "הם אנשים מעוררי השראה. פתאום קלטתי שחלל זה הרבה יותר מטכנולוגיה. זוהי תפיסה אישית המגדירה בעצם מי אתה. כולנו חלק מהכוכב הכחול הגדול, ולכולנו אחריות לשמר אותו," אומרת הדס. "בעיני יש ערך חינוכי אדיר לפיתוח תוכניות חלל כאמצעי לשיפור העולם שלנו."

 

עם הרגליים באדמה

הדס מסיימת השנה את הדוקטורט שלה ועובדת על חקר חלבונים מסונתזים במעבדתו של פרופ' דורון גרבר. היא משתמשת בשבבים מיקרופלואידים – טכנולוגיה חדשנית המשמשת רק מעבדות ספורות בכל העולם. "חלבונים הם בעצם מכונות זעירות בתוך התא, שבעצם עושות הכל. אחת הדרכים בהן התאים מתפקדים היא באמצעות PTMs ((Post Translation Modifications. כימיקלים מסוימים כמו פוספטים, סוכר או חלבונים קטנים כגון אוביקוויטין, קובעים את הפעולה הספציפית של כל חלבון, " מסבירה הדס. "במחקר שלי התמקדתי בהיבט של סימון חלבונים – תהליך טבעי שבו חלבונים מסומנים לפירוק. פיתחנו פלטפורמה רגישה במיוחד לניטור ובחינת פעילות PTM בקנה מידה רחב. המערכת שלנו יכולה לנטר 1000 חלבונים בו זמנית בניסוי יחיד."

טכניקה זו יכולה לספק תובנות מעמיקות לגבי הביולוגיה של תהליך הפירוק, ובכך לתרום לקידום חקר הסרטן בעתיד. היא גם חוסכת זמן וכסף, משום שהיא מצריכה מעט מאד כמויות של נוזלים.

הדס מודה שלימודי החלל שינו את חייה. היא החלה להשתתף בכנסים בנושא החלל ולוקחת חלק במרכז סימולציית החללDMARS במצפה רמון, שבו מדמים משימות מאויישות למאדים. המרכז הופך את חקר החלל לנגיש יותר לציבור הרחב באמצעות קידום מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגיות ותוכניות חינוכיות.

הדס שוקלת לערוך פוסט דוקטורט במיקרוביולוגיה ולימודי חלל. "אני מתכוונת להמשיך במחקר ופיתוח. הייתי רוצה לגלות ולהמציא דברים חדשים, היא אומרת. "התוכנית הייתה אינטנסיבית ומאתגרת, וזה עזר לי לשפר מאד את יכולות ניהול הזמן שלי. פגשתי חברים חדשים ולמדתי המון על עצמי. הדבר החשוב ביותר שלמדתי היה להאמין בעצמי, לאחר שביצעתי משימות שלא הייתי מעלה על דעתי שאצליח לבצע", היא מסכמת.


 

לכתבות נוספות...