הסטארט-אפ הפרהיסטורי הראשון

מדוע נסער העולם מידיעה על גילוי המוכיח כי אנשים עסקו בחקלאות באזור הכינרת כ-10,000 שנים לפני כל מקום אחר בעולם?

מאמר שהתפרסם לאחרונה בתקשורת על מחקר שבוצע במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) בבר-אילן, עורר גל רחב של עניין ציבורי וקיבל מקום בולט במיוחד בכלי התקשורת בישראל ובחו"ל. המחקר גילה כי ממצאים מהאתר הארכאולוגי אוהלו בכנרת מעידים על פעילות חקלאית שהתקיימה במקום כ-10,000 שנה קודם לתקופה המוגדרת כזמן "ראשית החקלאות" בעולם. תגלית זו נבחרה לאחת ממאה התגליות המדעיות החשובות ביותר של 2015 ובניגוד לידיעות אחרות מתחום הארכיאולוגיה, שבדרך כלל נדחקות לעמודים הצדדיים בעיתונים, היא זכתה לכותרות בולטות.

 

פרופ' אהוד ויס, שבמעבדתו נערך המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר עינית שניר, מסביר כי משמעות הגילוי חורגת מתחום הארכיאולוגיה: "הממצאים המעידים על חקלאות קדומה משקפים את יכולותיהם של בני האדם לחשוב מחוץ לקופסה חשיבה ארוכת טווח, למען שיפור קיומו. אלה מחשבות המעסיקות אותנו גם כיום. הניצוץ, אם כן, ניצת כבר אז, והתהליך התחולל באזורנו". לדברי פרופ' ויס ראשית החקלאות היא הנקודה הארכימדית ששינתה לעד את אופייה של החברה האנושית. "עד שהחלה החקלאות היו בני האדם ציידים ולקטים וכמעט שלא היו ביניהם הבדלי מעמדות. מרגע שאנשים הפכו לחקלאים נוצרה האפשרות לייצר עודף מזון ולנצל אותו ככוח. עודף המזון אִפשר לאנשים מסוימים בחברה להפסיק לעבוד ולהתחיל להעסיק עובדים אחרים. על הבסיס הזה נבנתה ההיררכיה בין גברים ונשים, מנהיגים ומונהגים, עשירים ועניים. כך גם התהוותה אוכלוסייה שלמה שהחלה לעסוק בעיסוקים שאינם כוללים יצירת מזון, מה שהוביל להתפתחות האמנות, הכלכלה, הדת, הטכנולוגיה וכל שאר המרכיבים המאפיינים את החברה המודרנית".

 

חקר הממצאים הבוטניים מחפירות אוהלו מתנהל בבר-אילן כבר 25 שנים, אולם עד כה לא יכלו החוקרים להסיק כי הם מעידים על קיומה של חקלאות בתקופה הנדונה, וזאת משום שלא הייתה בידם דרך להבחין בין שרידי שעורת בר לבין שרידי שעורה מבויתת. פרסום קודם של ד"ר שניר ופרופ' ויס, שנעשה כחלק מעבודת הדוקטורט, מצא דרך להבחין בין יחידות התפוצה של שעורת בר לבין אלו של שעורה תרבותית. תוצאות מחקר זה נתנו בידי החוקרים את הכלים לקבוע בביטחון, כי השרידים הקדומים, שגילם 23,000 שנים, אכן מצביעים על ניסיונות ראשונים בגידול תבואה, כ-10,000 שנים קודם למה שהיה ידוע לנו עד כה.

ממצאים נוספים באתר, שפוענחו לאחרונה, מחזקים קביעה זו. כך זיהו החוקרים כי בממצאי הזרעים מהאתר יש ריכוז גבוה מהרגיל של זרעי עשבים רעים האופייניים לשדות חיטה. זאת ועוד, בין כלי הצור באתר נתגלו להבי מגל ששימשו לחיתוך ולקציר דגנים. להבים אלו הם מהקדומים ביותר המוכרים עד כה. השרידים שנתגלו הינם יחידאים גם באזור הסהר הפורה, הנחשב כערש התרבות המערבית וישיבת הקבע הקדומה ביותר של חברות ציידים-לקטים.

 

פרופ' ויס אומר כי לא ניתן לקבוע מה קרה לאותו אדם קדום במשך עשרת אלפי השנים מאז הניסיון החקלאי באזור הכנרת ועד למועד המקובל בעולם הארכיאולוגיה כימי "ראשית החקלאות", שכן עד כה לא נמצאו שרידים נוספים מפרק הזמן הזה. לדבריו, אין בכוחו הגילוי הספורדי לערער על התיארוך המקובל בעולם הארכיאולוגיה לגבי 'ראשית החקלאות'. יחד עם זאת, הגילוי בהחלט מוכיח כי לאדם היו ניצוצות של יצירתיות ויוזמות של עשייה 'מחוץ לקופסה' גם בתקופה הפרהיסטורית. "למרבה האירוניה", מוסיף פרופ' ויס, "בחברה המערבית בת ימינו הפכה החקלאות לעניין יחסית זניח. חלקה של החקלאות בתוצר הגולמי העולמי הוא כחמישה אחוזים בלבד, וכוח העבודה העוסק בחקלאות בעולם הולך ופוחת. רובנו עירוניים ולא מכירים את העולם החקלאי שמייצר את המזון שאותו אנו אוכלים. אנקדוטה משעשעת היא שבסקר שנערך לפני כמה שנים בקרב ילדים בניו יורק, התברר כי לרובם לא היה ברור מדוע יש ציור של פרה על קרטון החלב".

לכתבות נוספות...