רפואה מותאמת אישית

במרכז לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה בצפת מפתח פרופ' יצחק חביב, יחד עם צוות חוקרים, שיטת מחקר מהפכנית המתאימה לכל חולה טיפול אישי על פי המרכיבים הייחודיים של מחלתו-הוא ובכך משפר את סיכויי ההחלמה שלו

במרכז לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה בצפת מפתח צוות חוקרים, בראשותו של פרופ' יצחק חביב, שיטה חדשנית לטיפול מותאם אישית בחולי סרטן. הנחת-היסוד היא, כי כשם שבני אדם שונים בצבע עורם, צבע השיער, הגובה והמשקל שלהם, כך גם התכונות הקליניות שלהם יהיו שונות. בהתאם לכך, יש לחקור את המחלה הספציפית ולמצוא לה תרופה התפורה בדיוק למידותיה.

פרופ' חביב הצטרף לפקולטה אחרי שנים של קריירה מחקרית ענפה במרכז הרפואי של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ובמרכז הרפואי לטיפול בסרטן במלבורן, אוסטרליה. "עד כה התבססה הצלחתה של הרפואה הקונבנציונלית על ניסיונם המצטבר של רופאים, שטיפלו בבעיות דומות, ועל ניתוח סטטיסטי. אבל", מסייג פרופ' חביב, "אם אפשר להבחין בהתפלגות הקצוות, אי אפשר לעשות ממוצע; אם אפשר להבחין באינדיבידואלים, אי אפשר להניח שהם 'אותו הדבר'. משום כך יש להתאים להם טיפול אינדיבידואלי".

פרופ' חביב אמנם לא מטפל ישירות בחולים, אולם - שלא כחוקרים אחרים העובדים על פי מודלים, כגון בעלי חיים או שורת תאים מגידול אנושי בעבר - חוקרים הוא וצוותו דגימות מגידולים נוכחיים, הנלקחים מחולי סרטן המטופלים באותו הזמן בבתי החולים ברחבי הארץ.

השערות עבודה חדשות
הדגימות המגיעות למרכז לחקר הסרטן נלקחות מחולים שלא הגיבו טוב לטיפולים ולרופאיהם לא נותרו אופציות טיפול מוכרות. מהדגימה שמתקבלת מהחולה מכינים דוגמה של המחלה, אשר ממשיכה להתפתח בתנאי מעבדה ועליה עושים החוקרים את הבדיקות. הבדיקות המתבצעות במעבדה מבוססות על כמות ועל רצף המרכיבים העיקריים של הביולוגיה המולקולרית, דנ"א, רנ"א וחלבונים. "השיטה מאפשרת לנו לנסות עשרות ואף מאות אפשרויות שונות לטיפול, בעצם כל מה שלא ניתן לעשות בחולה עצמו", אומר פרופ' חביב, "לכן, לאחר הבדיקות אני יכול לחזור לרופא המטפל עם המלצה מותאמת לחולה שלו".

פרופ' חביב מסביר כי המחקר בודק כמות עצומה של משתנים בקבוצות מחקר קטנות של חולים: "בבדיקת דם רגילה בוחנים בדרך כלל כמאה משתנים, ואילו אנו בודקים בין שניים לשלושה מיליון משתנים, וזה כבר עולם אחר. התהליך דומה להגדלת רזולוציה של תמונה עד לקצה היכולות והגבולות של הטכנולוגיה. מדען רגיל בוחן משתנים שמוכתבים על ידי השערת העבודה שלו, אבל אותי לא מעניין לבחון מה שיש בתודעה שלי, אלא כל מה שניתן לבחון בעזרת הטכנולוגיה. כשבוחנים את הכמות המקסימלית של משתנים שהטכנולוגיה מסוגלת לבחון ולנתח, נוספות השערות עבודה חדשות".

משפרים את איכות חיי החולים
כל אחד מהחוקרים בצוותו של פרופ' חביב תורם בתחומו לזיהוי מאפייניה המדויקים של המחלה ולמציאת הטיפול המתאים. במקביל, העובדה שהם חוקרים גידולים אנושיים העשירים במידע קליני, פתולוגי, מולקולרי וגנומי, מקדמת גם את מחקרם העצמאי.

ד"ר מיטל גל תנעמי וד"ר מאיר שמאי חוקרים כיצד וירוסים עלולים לגרום בעקיפין לסרטן, באמצעות סטייה של הגנים. ד"ר חוה גיל-חן חוקרת היווצרות גרורות סרטניות ומחקרה מוסיף מידע רלוונטי לבדיקת התגובה לתרופות ויעילותן. ד"ר מיכאל בלנק חוקר את מנגנוני הבקרה של אנזימים מתקני טעויות בדנ"א, ואת מנגנוני העמידות של סוגי הסרטן השונים לכימותרפיה סטנדרטית. ד״ר איתי און חוקר את המנגנון המשפיע על יציבות הגנום בתא שבו מתהווה הסרטן. שני חוקרים נוספים, ד"ר משה דסאו וד"ר אברהם סמסון, תלמידו של פרופ' מיכאל לויט חתן פרס נובל לכימיה ב-2013, מחזקים את עבודת חבריהם החוקרים בכך שהם מפתחים תרופות ספציפיות המתאימות לחלבונים הנחקרים בכל גידול.

במסגרת המאמץ למציאת התרופה המתאימה לסוגי הסרטן השונים, המרכז משתף פעולה עם חברות תרופות. אופיו המדעי של המחקר מאפשר לחברות אלה לעשות סדרה של בדיקות מעמיקות לתרופות חדשות לפני שמנסים אותן על בני אדם. לדברי פרופ' חביב, שמונה חברות סיפקו עד כה למעבדה המחקרית חומרים חדשים לבדיקה מול דוגמאות המחלה הנבחנות. לבד מן התרומה שיש בכך למאמץ מציאת תרופות לחולים, מציין פרופ' חביב, שיתוף הפעולה הזה מועיל לחברות, המעוניינות לאשר את התרופות החדשות מול מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). על ידי מיקוד התרופה והתאמתה הנכונה לחולה המסוים, אפשר להציג אחוזי הצלחה גבוהים יותר של התרופה, ובכך מואצת קבלת האישור לשימוש בתרופה בבני אדם".

בשנה האחרונה נחקרו במעבדות המרכז לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל כ-300 דגימות חיות. יותר ממחציתן גדלות במעבדה ומשמשות את החוקרים. בכשני שלישים מהמקרים התוצאות יושמו בהצלחה לטובת החולה. פרופ' חביב אמנם נשמר מלהפיח תקוות שווא בקרב חולי הסרטן, ומדגיש כי המחקר אינו יכולים להביא להחלמתם של חולים סופניים; אך מאשר כי ההמלצות הטיפוליות, שהן פועל יוצא של המחקר, מצליחות להאריך ולשפר את איכות חייהם של חלק מן החולים.

לכתבות נוספות...