אנרגיה להמונים

השימוש בטכנולוגיית 'תאי הדלק' מספקת לתעשייה רמת גבוהה ואמינה של אנרגיה חסכונית בנפח ובשטח, תוך מינימום זיהום של הסביבה. מצד שני עלותה הגבוהה הופכת אותה לפתרון שהוא אפשרי רק עבור חברות מועטות. מחקרו של ד"ר ליאור אלבז, מהמחלקה לכימיה בבר-אילן, בוחן בימים אלה אפשרויות להוזיל את התהליך ולהפוך אותו לנפוץ יותר

 

"תא דלק פועל בדומה לסוללה," מסביר ד"ר ליאור אלבז. "ההבדל המהותי ביניהם הוא שבסוללה, כמו זו שיש בטלפון הנייד שלנו לדוגמה, האנרגיה הכימית אצורה ואוזלת עם השימוש בה, ואילו תא דלק אינו מכיל את החומרים המגיבים, אלו מוזרמים לתוכו מבחוץ, וכל עוד נזרים אותם, התא יפעל ויספק אנרגיה".

 

תאי הדלק שבהם עוסק ד"ר אלבז הם אלו הפועלים על מימן וחמצן. התוצר היחידי של התגובה בין החומרים הללו הוא מים, ולכן השימוש בטכנולוגיה זו גם אינו גורם לזיהום הסביבה. לדבריו, היתרון העיקרי של תאי הדלק הוא ביעילותם האנרגטית, שכן אפשר להפיק מהם אנרגיה פי 10 מסוללה בנפח דומה. את היתרון הזה אפשר לתרגם לחיסכון בנפח הרכב ובמשקלו, בשטח בעבור תאי דלק נייחים, וכך בעלויות שכירות. "חברות מחשבים כגון גוגל, אפל ופייסבוק, שיש להן חוות שרתים גדולות, משתמשות היום בטכנולוגיה זו וחוסכות מקום אך בעיקר מגובות ואינן תלויות ברשתות החשמל שעלולות ליפול. חברות סלולר יכולות לחסוך בגובה השכירות על אנטנות סלולריות וכמו כן תאי הדלק אינם מזהמים, אינם מרעישים ואינם דורשים תחזוקה בתדירות גבוהה כמו הגנרטורים המוצבים היום בסמוך לאנטנות, שרבות מהן נמצאות באזורי מגורים".

 

לטכנולוגיה זו יש גם שימושים צבאיים רבים. ד"ר אלבז מזכיר את תכנית החלל האמריקנית וגם את צוללות הדולפין שרכש צה"ל לאחרונה מגרמניה. "על פי מקורות זרים; תאי הדלק מאפשרים שיוט שקט עם חתימת חום נמוכה; הם אמינים בהרבה ממצברים, ששימשו בצוללות בעבר, ואינם דורשים החלפה וטיפול שוטף," אומר ד"ר אלבז.

 

עם זאת לטכנולוגיית תא דלק חיסרון מהותי - היא יקרה מאוד, שכן הזרז שמאיץ את התגובה הכימית בתאי דלק מסחריים כיום עשוי פלטינה – יסוד נדיר ויקר, ולכן היום רוכשות את הטכנולוגיה הזאת רק חברות עשירות ותעשיות ביטחוניות.

 

ד"ר אלבז אומר כי הוא וצוות החוקרים במעבדתו מחפשים חומרים שווי ערך מבחינת יכולות אבל זולים יותר. "אנחנו מפתחים חומרים קרמיים מתקדמים שיאריכו את חיי תאי הדלק, אלו הם מצעי פחם חדשים ומבנים חדשים של מתכות יקרות, המפחיתים הפחתה ניכרת את כמות המתכות היקרות הנדרשות לתא דלק".

 

באחד מפרסומיו האחרונים הציג ד"ר אלבז את מבנה 'רפסודות הפלטינה', המורכבות מ-3 עד 6 אטומים של המתכת היקרה. לדבריו, מבנה זה חוסך יותר מ-75 אחוזים בכמות הפלטינה הנדרשת. "המטרה שלנו היא להוזיל עלויות לפחות ב-30 אחוזים".

 

חקירת החומרים נעשית בשיתוף פעולה עם מעבדות בארץ ובעולם, בהן מעבדותיהם של ד"ר דוד זיתון ופרופ' אריה צבן מהמחלקה לכימיה ומהמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, מעבדתו של פרופ' דן מאיור מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, מעבדתו של פרופ' זאב גרוס בטכניון וחברות הייטק ישראליות כגון ג'נסל, די-אמ-אי ישראל, ואמפסי. בנוסף עובדים ד"ר אלבז ושותפיו למחקר גם עם המעבדה הלאומית בלוס-אלאמוס, מעבדות באוניברסיטאות ברקלי, בניו מקסיקו ועם בית הספר ללימודים מתקדמים של הצי האמריקני. לדברי ד"ר אלבז הסינרגיה עם מעבדות המחקר השונות בישראל ובחו"ל חשובה ביותר להשגת התוצאות.

לכתבות נוספות...