התוכנית האקדמית לנוער בבר-אילן - העתודה הכלכלית של מדינת ישראל

כשישים תלמידי כיתות י"א מצטרפים מדי שנה לתכנית האקדמית לנוער באוניברסיטת בר-אילן במקביל ללימודיהם בבית הספר התיכון, ולומדים לתואר אקדמי במתמטיקה. רבים מהם אף מסיימים את התואר בהצטיינות. המרכז האקדמי של התכנית, פרופ' עוזי וישנה, מייחס לפרויקט חשיבות לאומית ורואה בהם את העתודה הכלכלית של מדינת ישראל

בטקס מקבלי התארים שיתקיים בשבוע הבא יקבלו תואר ראשון במתמטיקה 97 סטודנטים, 59 מהם בוגרי התכנית האקדמית לנוער, בני 19 בלבד, שהחלו את לימודיהם באוניברסיטה עוד כשהיו בכתה י"א. נתון מרשים נוסף -  22 מהבוגרים הצעירים, סיימו את התואר בהצטיינות או בהצטיינות יתרה.


התוכנית האקדמית לנוער היא מסגרת לימודים בת שלוש שנים לתואר ראשון במתמטיקה המיועדת לתלמידי תיכון שסיימו את מבחני הבגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, כבר בכיתה י'. את השנתיים הראשונות לתואר הם לומדים במקביל ללימודיהם בית הספר התיכון. לקראת השנה השלישית והאחרונה הם דוחים את גיוסם לצה"ל, ומצטרפים ליתר הסטודנטים בלימוד מערכת הקורסים הסדירה.

בתוכנית, הפועלת זה 12 שנים, משתתפים מדי שנה כ-60 מבוגרי "התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה" של המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה. בראש התוכנית באוניברסיטת בר-אילן עומדים מייסדה פרופ' אליעזר רואן ומרכזה האקדמי פרופ' עוזי וישנה.

ביקוש גובר לתכנית

השבוע התקיים הכנס לקראת קורס הקיץ המתקיים כהכנה לתכנית ובשל ריבוי המתעניינים נחלק הכנס לשני מושבים. פרופ' וישנה אומר כי ההתעניינות של בני נוער מכל הארץ בתכנית וההיענות לה גברו בשנים האחרונות, למרות המצב ההפוך המסתמן במערכת החינוך. "בחמש השנים האחרונות ירד בכ- 20% מספר התלמידים שנבחנים במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות. מרבית התלמידים מעדיפים להימנע מתחומים שנחשבים לקשים וגם אלה שכבר לומדים מדעים בורחים לתחום הרך יותר של התחום - לביולוגיה. בהתאמה, יש גם מחסור חמור במורים למתמטיקה, פיזיקה וכימיה. בניגוד לנתונים הללו, מגיעים בכל שנה למחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן כמה עשרות תלמידי תיכון מצטיינים שרוצים להעמיק במתמטיקה במטרה להשלים בתוך שלוש שנים תואר אקדמי".

 

לדברי פרופ' וישנה, ייחודה של התכנית הוא בהיותה מותאמת לתלמידים ומספקת להם סביבת לימודים שמתאימה לצרכיהם. "בשנתיים הראשונות, כשהם עדיין תלמידי תיכון, הם לומדים יומיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, כולל בקיץ. הקורסים שלהם לתואר זהים לקורסים של הסטודנטים הבוגרים במחלקה, אבל אנחנו מתייחסים אליהם כאל תלמידי תיכון על כל מה שכרוך בכך: עורכים איתם שיחות אישיות, דואגים לגיבוש חברתי ולתקשורת הדוקה עם ההורים. מצד שני אין להם שום הנחות בלימודים וכפי הנראה הם אינם זקוקים לכך שכן הציונים שלהם בדרך כלל גבוהים מהממוצע".

ללמוד לתואר אקדמי בגיל צעיר
בשנותיו הראשונות לווה הפרויקט בלא מעט ביקורת. היו שטענו כי חבל להשקיע משאבים בתכנית שכן מדובר ב- 'גאון אחד או שניים בשנה' ולא בקבוצה גדולה. היו שפקפקו בסיכוייהם של הילדים לעמוד ברמת הלימודים הגבוהה וטענו כי אין סיבה למהר ולהעמיס עליהם לימודים אקדמיים בגיל צעיר כל כך.

אבל התוצאות הטובות והביקוש לתכנית הוכיחו אחרת. בקיץ מתחילים את קורסי ההכנה כ-120 ילדים ואת השנה הראשונה מתחילים 80. "נראה שבעבור אותם עשרות שמחליטים להישאר המסגרת מתאימה מאוד. התלמידים האלה נהנים מהאתגרים המחשבתיים שאנחנו מספקים להם, מגיעים לציונים גבוהים וחווים הצלחה. כשהם מצטרפים ליתר הסטודנטים בשנה ג' הם לא חשים פחות חכמים מהם, לפעמים אפילו להיפך. בתקופה הזאת מתרחש אצלם שינוי מנטלי משמעותי".

עם תום הלימודים לתואר מתגייסים הבוגרים לצבא ומאותרים בדרך כלל לפרויקטים וליחידות מיוחדות. חלקם חוזרים לאחר השירות לאוניברסיטה וממשיכים לתארים מתקדמים במתמטיקה. יש המקבלים בצבא הכשרה מקצועית נוספת וממשיכים ללמוד ולעבוד בתחומי הנדסה או מדע. 


וישנה: "זה לא סוד שהעתודה נמצאת כיום במשבר. הצבא מתקשה מאד לגייס אנשים למסלול עתודה ובפרט במתמטיקה, שהיא הבסיס להתפתחות טכנולוגית. אני רואה בפרויקט הזה ממש משימה לאומית. לימוד מתמטיקה ברמה גבוהה זו הדרך וזו הרמה שממנה עושים מהנדסים. באין משאבי טבע אחרים למדינת ישראל אנו מתקיימים מייצוא של תוצרי המח והכשרה מקצועית טובה. התלמידים הללו הם העתודה להתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל". 

 

לכתבות נוספות...