מועדון השלושה

שלושה אנשי סגל מאוניברסיטת בר-אילן נבחרו לכנסת בבחירות האחרונות. לשלושתם רקע אקדמי שונה ושלושתם גם משתייכים למפלגות שונות. עם זאת, הם מחזיקים באג'נדה דומה המשקפת נאמנה גם את ערכי בר-אילן: שלושתם חותרים לחזק את הערבות ההדדית ולשפר את איכות חייהם של המגזרים המוחלשים בישראל.

 

ד"ר עליזה לביא, חברת מפלגת יש עתיד, הייתה מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, שמחקריה עוסקים ברב-תרבותיות ובעולם הידע והדעת הנשי-יהודי. ספרה רב המכר 'תפילת נשים' זכה בפרס National Jewish Book Award . לביא החלה את דרכה הציבורית בשנת 1988, כיועצת למזכיר המדיני דאז במפד"ל, שאול יהלום, מאז כיהנה בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מנכ"לית המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים וכחברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.היא נמנית עם מייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור וממובילי הבג"ץ נגד רשמי הנישואין שסירבו לרשום לנישואין את חיילי צה"ל שעברו גיור בצה"ל. בין היתר היא משמשת כיו"ר מת"ן נתניה - בית מדרש לנשים, חברה בפורום נשים דתיות 'קולך', חברת הנהלת כפר 'איזון' המטפל בתרמילאים שנפגעו מסמי הזיות, ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור ועוד.


את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן. בעבודת הדוקטורט שלה, 'רדיו ומגדר בישראל', עסקה בסוגיית המגדר ביומני החדשות ובתכניות האקטואליה ברדיו הציבורי.

 

לביא: "במסגרת העבודה הפוליטית אני רוצה להחזיר לחברה הישראלית את הצדק היהודי, שיש להבחין אותו מן החסד. במעשי חסד אנחנו מאוד טובים וזה דווקא לא חסר כאן. מה שצריך הוא לשנות את המבנה החברתי. לדוגמה, הקהילה במרוקו הייתה דואגת לחגוג בר מצווה לילדים יתומים או עניים. זה היה מקובל וחלק מהחיים". בדומה לכך, סבורה לביא כי גם החברה שלנו צריכה לקלוט את בעלי היכולת הכלכלית הנמוכה ולאפשר להם להתקיים ביננו בכבוד. "זו התוצאה של להחזיר את היהדות לחברה הישראלית ולא רק בתחומים המוכרים של הוויכוח על תחבורה ציבורית כן או לא בשבת".

 

במסגרת תפקידה הפוליטי אומרת לביא כי תחתור לקרב את המבנה הכלכלי חברתי כך שיהיה דומה למשפט העברי. "אני חותרת לחברת צדק כמו שהנביאים רצו, החל מ'אהבת לרעך כמוך' ועד הדאגה לאוכלוסיות המוחלשות בישראל".

ד"ר שמעון אוחיון, חבר מפלגת ישראל ביתנו, שימש במשך שנים רבות כסגן מנהל בית הספר לחינוך בבר-אילן, כיועץ לנשיא האוניברסיטה בר-אילן לענייני תרבות וכמנהל מרכז דהאן, העוסק בשימור מורשת יהדות ספרד והמזרח.

 

בבית הספר לחינוך היה ד"ר אוחיון מעורב ביוזמות ובפרויקטים של הכשרה בחינוך. בין היתר היה שותף בהקמת המרכז להוראת ספרות השואה ולפיתוח תכניות להכשרת מורים לספרות ולהיסטוריה להתמחות בנושא השואה. לאחרונה שימש גם כמנהל אקדמי של התוכנית 'נחשונים להוראה', שמעודדת צעירים ששירתו בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה ללמוד לתואר ראשון ושני, לרכוש תעודת הוראה ולהשתלב כמורים במערכת החינוך.

בפעילותו הציבורית משמש אוחיון כיו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל ומקדם תכנית לשילוב סטודנטים יוצאי המגרב בלימודי רפואה. בנוסף, הוא חבר ופעיל בגופים ציבוריים בהם הנהלת הפדרציה הספרדית בישראל, הוועד הפועל הציוני וועדת הביצוע של קרן פינקוס לחינוך יהודי.

 

בימים אלה מקים אוחיון שדולה בכנסת לקידום מעמד המורה. "חייבים לשפר את מעמד המורה במסגרת חקיקה. כבר הוכחנו במסגרת תכנית "נחשונים" שניתן למשוך את החזקים והטובים לתחום ההוראה".

 

בנוסף, אומר אוחיון כי ימשיך לפעול גם לקידום הלכידות החברתית: "המטרה שלי היא להמשיך ולחשוף את המורשת ההיסטורית של העדות השונות ולעודד את תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית. כואב לי לשמוע חייל מהקהילה האתיופית, אומר שהוא לא מחובר ל'לבנים' ושהם לא מחוברים אליו. אם לא נותנים מקום להוויה התרבותית שלו, הוא לעולם לא יתחבר. אנחנו חייבים להגיע למצב שכולנו נדע ונכיר את מורשתו ותרבותו".

 

אוחיון מתכוון גם להמשיך ולקדם במערכת החינוך את תודעת השואה, שילוב לימודי יהדות ומדע וכן לחתור לשילובם של אנשי המגזר החרדי בעולם ההשכלה הגבוהה. "חשיפת המגזר החרדי, במסגרת הלימודים במכללות החרדיות, לתכנים ולמקצועות כלליים ברמה אקדמית כמו פסיכולוגיה, סטטיסטיקה ואנגלית מקרבת אותם לעולם העבודה". 

 

עו"ד קארין אלהרר, חברת כנסת ביש עתיד, ניהלה מאז 2006 את מערך הקליניקות של הפקולטה למשפטים בבר-אילן, ועמדה בראש הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות. המערך מונה שמונה קליניקות שבהן מעניקים סטודנטים משנה ג' בצד עורכי דין מקצועיים ליווי וייצוג משפטי, ללא תשלום, לאנשים שידם אינה משגת. הקליניקות מתמחות בנושאים כמו זכויות של אנשים עם מוגבלויות, זכויות נשים בענייני משפחה, מדיניות סביבתית, פלילים, משפט אזרחי, גישור ויישוב סכסוכים ומשפט עברי.

 

עד כה הגישה אלהרר כמה עתירות עקרוניות בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות. עתירות אלה תרמו לשינויים בנושא העסקת סייעות אישיות, הסעות‏ למסגרות החינוך המיוחד ובפעילות מול המוסד לביטוח לאומי לגבי תשלום גמלת ילד נכה לילדים אוטיסטים.

 

בנוסף, פעלה אלהרר בתחום הסיוע המשפטי למעוטי יכולת במסגרת 'התנועה למלחמה בעוני'. אלהרר נמנית עם מקימי התכנית 'שכר מצווה' המאפשרת סיוע משפטי חינם לנזקקים, חברה בוועדה המייעצת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובוועדת הסיוע המשפטי של לשכת עורכי הדין, חברה בוועד המנהל של ארגון 'קשר', המסייע למשפחות של ילדים ובוגרים עם מוגבלות, חברת המועצה הציבורית של ארגון 'כל-זכות' וחברת המועצה הציבורית של ארגון 'מידות' לבדיקת היעילות של עמותות בישראל.

 

אלהרר: "גם בכנסת אמשיך להיות פעילה בתחום קידום זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אחת המשימות שעל שולחני כרגע היא חקיקת חוק רווחה שיקנה גם זכויות פרוצדורליות וגם מהותיות לאוכלוסיות מוחלשות". אלהרר מסבירה כי "אדם שרוצה לדעת מה הזכויות שלו צריך כיום לעבור עשרות ומאות נהלים פנימיים של משרד הרווחה. בנוסף, הזכויות הללו תלויות בתקציב המשרד, כלומר ברגע שנגמר הכסף נגמרות גם הזכויות. הנוהל הזה פוגע באנשים באופן מהותי".

 

עוד מתכוונת אלהרר לחולל רפורמה שתכליתה קיצור הבירוקרטיה הסבוכה הכרוכה בפנייה לביטוח הלאומי ובקבלת הקצבאות. וכן היא מתכוונת לקדם את חוק המשפחות המיוחדות המכיר בצרכים ובזכויות בני המשפחה של אנשים בעלי מוגבלויות.

לכתבות נוספות...