לחיות בעיר חכמה - הסיכויים והסיכונים שבערים החכמות

בבסיס הרעיון של 'העיר החכמה' עומדת השאיפה לרתום את החידושים הטכנולוגיים הקיימים בדורנו כדי להביא לשיפור משמעותי ברווחת חיי התושבים. אולם, יחד עם שאיפה זו עולים חששות רבים לגבי השתלטותה של הטכנולוגיה על חיינו ואיומים אחרים שטומנת בחובה העיר החכמה. הרצאת מדע על הבר שהתקיימה ב-5/12 עסקה בסיכויים ובסיכונים הכרוכים בחיים בעיר חכמה.

 

ערים רבות ברחבי העולם עושות מאמצים ומשקיעות משאבים על מנת להפוך "חכמות" וגם למתג עצמן ככאלה. תחרויות יוקרתיות שמתקיימות מדי שנה קובעות מיהי העיר החכמה בעולם, מבין מאות ערים שמתמודדות והערכות מדברות על כך שעד 2020 יגיע סך הפדיון של שוק ה"ערים החכמות" לכ-4 טריליון דולר. בבסיס הרעיון של העיר החכמה עומדת השאיפה לשפר משמעותית את רווחת חיי התושבים החיים בה, יחד עם זאת עולים חששות רבים לגבי השתלטותה של הטכנולוגיה על חיינו ואיומים אחרים שטומנת בחובה העיר החכמה. ההרצאה עסקה בהתפתחות הרעיון של ערים חכמות ובמגמות הגלובליות שהובילו ליישומו, כמו כן הוצגו דוגמאות ליישום חזון ה"עיר החכמה" ונערך דיון באתגרים ובסיכונים הטמונים ביישום הרעיון.


המרצה: ד"ר ענת צ'צ'יק,

חוקרת במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר-אילן, מומחית בכלכלת סביבה וניהול.

תחומי מחקרה מתמקדים בכלכלת סביבה ומשאבי טבע, כלכלה חקלאית, כפרית ואזורית.

במחקריה עוסקת ד"ר צ'צ'יק בזיהוי חסמים ומניעים לקיומה של חברה בת-קיימא, ובפרט, לאימוץ התנהגות פרו-סביבתית וצרכנות ירוקה.

מחקריה מסייעים בפיתוח כלים לעיצוב מדיניות סביבתית.

 
 

לכתבות נוספות...