התכנית ללימודי ניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן - "ללמוד על עצמי ועל אחרים מתוך הסכסוך"

פרופ' ג'י רוטמן שעלה לאחרונה מארה"ב והצטרף לסגל התכנית ללימודי ניהול יישוב סכסוכים ומשא ומתן, מאבחן את החברה הישראלית כ"מהירת חימה" וממליץ על לימודי גישור בכל גיל ובכל תחום

 

פרופ' ג'י רוטמן, מומחה בעל שם עולמי בתחום חקר יישוב סכסוכים ומשא ומתן עלה לישראל בחודש אוקטובר האחרון והצטרף לסגל התכנית ללימודי ניהול יישוב סכסוכים ומשא ומתן. לרוטמן תואר ראשון בהיסטוריה יהודית וחברתית מאוניברסיטת אנטיוך באוהיו, תואר שני בממשל ופוליטיקה ודוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת מרילנד.

 

בעבודת הדוקטורט שכתב כעמית מחקר במכון טרומן לשלום בינלאומי, התמקד בפתרון סכסוכים בין יהודים וערבים בישראל. בנוסף, הוא פיתח את התוכנית לפתרון סכסוכים במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית וניהל את התוכנית ללימודי שלום וסכסוכים באוניברסיטת האוורפורד ובאוניברסיטת ברין-מאר בארה"ב. לאחר שמילא מספר משרות אקדמיות בכירות בארה"ב ובישראל, הקים חברת ייעוץ לניהול משא ומתן ופתרון סכסוכים וניהל אותה במשך כחמש עשרה שנה.  במשך השנים הוא פרסם מאמרים ומחקרים רבים בנושא פתרון סכסוכים לאומיים.

 

אחת המשימות הראשונות שלקח על עצמו בתכנית בבר- אילן, הייתה לגבש את חזון המחלקה לעתיד בעזרת ראיונות ואיסוף רעיונות והסכמות של 60 איש, בהם חברי סגל, סטודנטים, ובוגרי התכנית. בימים אלו, עוסקים הוא וחברי סגל התכנית בתרגום הרעיונות שעלו לתוכניות ולשיטות עבודה מעשיות. אחת המשימות הראשונות שלו היא להקים מרכז יצירתי חדש העוסק בדרכים תיאורטיות ומעשיות להתערבות בסכסוכים.

 

תחום המשלב מחקר תיאורטי עם ידע מעשי

בניגוד לעבר, שבו נהוג היה להתייחס לתחום יישוב הסכסוכים כחלק מדיסציפלינות אחרות כמו פסיכולוגיה או משפטים, רואה רוטמן בתחום חקר הסכסוכים כיום, דיסציפלינה אקדמית העומדת בפני עצמה. לדבריו "כשניגשים לסכסוך, חשוב שתהיה לנו היכולת להבחין באיזה מין סכסוך מדובר ובאיזה שלב הוא. המחקר המתמקד בניתוח הסכסוכים מאפשר לנו לאבחן זאת ובהתאם לכך לדעת באיזו דרך יש להתערב ובאיזו שיטה".

 

למחקר הסכסוכים אופי דואלי, מסביר רוטמן. "יש כאן שילוב של תהליכי מחקר תיאורטיים הבוחנים את הסכסוכים לעומקם, וכן מחקר שאופיו מעשי יותר, הבוחן את האופנים היעילים שבהם יש להתערב בסכסוך. אנחנו חוקרים גם כדי לפתור סכסוכים וגם כדי לשפר ולשכלל את התיאוריה".  עם זאת הוא מדגיש, לא כל סכסוך ניתן ליישב עד כדי פתרון. "לפעמים אפשר רק לנהל את הסכסוך או להתמודד איתו".

 

לדעתו של רוטמן מכל סכסוך ניתן וצריך ללמוד משהו על עצמי או על האחר. "בעת סכסוך התגובה הראשונה שלי היא תמיד – 'מה הוא עושה לי?' אבל אם אני מחכה מעט לפני שאני מתפרץ חזרה וחושב- 'למה זה פוגע בי עמוקות? מה הערכים שלי ולמה זה כל כך חשוב לי?' אם אני יכול לשאול את השאלות הללו לגבי עצמי ולגבי הצד שכנגד, מיד קיבלתי משהו מהסכסוך".

 

התכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן מעניקה לבוגריה תואר שני ושלישי ובנוסף מציעה לסטודנטים סדנת גישור מעשית שבסופה הם זוכים לתעודת הכשרה רשמית. יחד עם המרכז לגישור הפועל במסגרת התכנית ליישוב סכסוכים בקמפוס בר אילן פועלים בישראל עוד 27 מרכזים לגישור ודיאלוג. מרכזים אלו מתפקדים כמוסדות קהילתיים המגשרים בין תרבויות, עדות ובין דתות שונות, מטפלים בסכסוכים אישים ובמריבות בין שכנים ומסייעים לחברי הקהילה לעבוד יחד. רוטמן מציין כי בימים אלה מתחיל מחקר דוקטורנטים על שאלת הצלחתם או כישלונם של המרכזים הללו, והאם וכיצד ניתן למדוד זאת.

 

גישור לעומת בית משפט

רוטמן סבור כי את תחום יישוב הסכסוכים יש ללמד לא רק באקדמיה אלא בכל גיל ובכל תחום. "כבר מגיל צעיר מאד, הלימוד על מהות הסכסוך תורם להתפתחות האישית. חשוב מאד ללמוד את השפה והדרכים של גישור ותפיסת העולם שאפשר להגיע להסכמות עם אחרים וללמוד מזה. מוסדות וארגונים רבים כבר ערים לצורך הזה ולכן בכל שבוע יש לנו השתלמויות לעורכי דין וגם לאנשים מכל המקצועות והתחומים". מאידך גיסא, הוא מציין בעיה תרבותית שמעכבת ומונעת מאנשים רבים לפנות בעת הצורך לפתרון של גישור.

 

"כשמתעורר סכסוך, התרבות שלנו, וגם בארצות אחרות בעולם, מעדיפה קודם כל את הפניה לעורכי דין ולבית משפט. הפניה למגשר אינה הבחירה הראשונה שלנו ולכן אין כל כך שוק למגשרים". לדבריו, נטייה זו נובעת מדימוי מוטעה לפיו מי שבוחר בדרך הגישור עשוי לצאת "פראייר" בעוד שזכייה במשפט תוציא אותו "מנצח". "במציאות בדרך כלל אין 'מנצח' אחד וגם הפונים לבית משפט מגיעים בדרך כלל לפשרה. רוב האנשים מבינים לצערי, בדיעבד, כי אם היו פונים מלכתחילה למגשר במקום לעורך דין, היו מגיעים לאותה תוצאה בדרך יעילה וחסכונית הרבה יותר".

אך למרות כל זאת רוטמן אופטימי. לדבריו בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה החברתית לגבי יתרונותיו של הגישור ויותר אנשים מעדיפים כיום לפנות למגשרים במיוחד כשמדובר בסכסוך בעל אופי רגשי יותר, כמו בתחום הגירושין.

 

פתרון סכסוכים במזרח התיכון

כעולה חדש הוא מאבחן את החברה הישראלית, בניגוד לאמריקאית, כבעלת נטייה "להתחמם מהר אבל גם להירגע מהר". לדבריו: "עוצמת הרגשות שאנשים מפגינים בסכסוך חזקה ומהירה יותר בישראל. במציאות מסוכנת כזאת כדאי מאד להבין ולהשתמש יותר בכלים של הגישור. גם כשמדובר בבעיות עסקיות, העניין מעורב לא פעם ברגשות ובהבדלים תרבותיים ולכן תחום חקר הסכסוכים מתאים מאד לאזור".

 

התמחותו של רוטמן, העוסקת בסכסוכים הקשורים בזהות, גם היא רלוונטית מאד לאזור המזרח התיכון וממנה הוא שואב את השקפתו לגבי הסכסוך הישראלי - פלסטיני: "אנשים חושבים שזהות היא משהו שורשי שאי אפשר להתמודד איתו במסגרת סכסוך. אני סבור כי זהות היא אכן משהו עמוק, עדין וחזק אך כאשר אנחנו יכולים להבין את הזהות שלנו וגם את זהותו של הצד השני אפשר לעבוד ביעילות ובשיתוף פעולה גדולים יותר. הזהות היא שורש הסכסוך אבל היא נמצאת גם בשורש שיתוף הפעולה".

 

 

לכתבות נוספות...