להמשיך ללמוד או קודם לעבוד?

האם להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים מיד לאחר סיום התואר הראשון? או שאולי עדיף לצאת קודם לשוק העבודה ולרכוש ניסיון מקצועי? פרופ' גיל אפשטיין, דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים עונה על השאלה שמטרידה בוגרים רבים

 

בשני העשורים האחרונים עברה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל שינויים דרמטיים שבאו לידי ביטוי בין היתר במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה בשנת תשע"ד (2014) נאמד מספר הסטודנטים בישראל ב-308,335 סטודנטים, מתוכם 236,770 למדו לתואר ראשון, 59,700 למדו לתואר שני, 10,650 למדו לתואר שלישי ו- 1215 סטודנטים למדו לתעודת הוראה.

 

בתוך כך מלמדים הנתונים כי הפניה ללימודים מתקדמים ובעיקר ללימודי תואר שני נמצאת במגמת גידול בשנים האחרונות, שכן רק לפני שלוש שנים ב-תשע"א (2011), היה מספר הסטודנטים לתואר שני 22,670 וב-תשס"ה (2004), עשור קודם לכן, היה מספרם 18,000.

 

עם זאת ההחלטה האם ומתי להמשיך ללימודים מתקדמים אינה קלה כיום יותר מבעבר, וסטודנטים וסטודנטיות רבים המסיימים לימודי תואר ראשון מוצאים עצמם בצומת דרכים שבו הם מתלבטים בין היתר מה ללמוד? באיזו מסגרת? ולא פחות חשוב האם להמשיך מיד ללימודי תואר שני או לצאת קודם לשוק העבודה?

 

מתלבטים – לעבוד או לחזור ללמוד

מיכל נאמן, 25, סיימה בקיץ האחרון תואר ראשון בביוטכנולוגיה והיא מתלבטת כעת האם להמשיך מיד לתואר שני או לצאת לשוק העבודה ואולי לחזור ללימודי תואר שני בשלב מאוחר יותר. "אני מאוד מבולבלת" היא אומרת, "במשך שלוש שנים הייתי עסוקה בלימודים אינטנסיביים. לפרנסתי עבדתי בעבודות מזדמנות בעיקר במלצרות, במסעדות ובתי קפה. עכשיו כשסיימתי את הלימודים בהצטיינות אני אמנם מחזיקה בידי תואר נחשק אולם אין לי ממש מקצוע מוגדר כמו עורך דין או רופא. אני לא יודעת איזו עבודה אמצא בתחום שלי וזה כשלעצמו מעורר דאגות. בנוסף אני גם מתלבטת מה יהיה נכון יותר- להמשיך ישירות ללימודי תואר שני ולדחות בעוד כמה שנים את ההתמודדות? או לצאת החוצה לחיים האמיתיים ולנסות להתפרנס ממה שכבר למדתי. אולי אז, כשיהיה לי ניסיון מקצועי כלשהו, אדע בביטחון רב יותר האם להמשיך ללמוד לתואר מתקדם, ואם כן, באיזו התמחות להתמקד".

 

אוראל לוי, 27, סיים באחרונה תואר שני ביחסים בין לאומיים וכבר יודע יותר על אפשרויות ההשמה במקצוע אותו למד. עם זאת, הוא אינו ממהר לחפש עבודה בתחום לימודיו אלא מתלבט האם להמשיך במחקר או להתמקד בקריירה בתחום עיסוק אחר שבו צבר ניסיון. "בזמן לימודי עסקתי בעבודה בתחום התקשורת ויחסי ציבור. בהתחלה זה היה רק כדי להתפרנס בזמן הלימודים, אבל עם הזמן גיליתי שאני מאד נמשך לעולם הזה ולעשייה בו. מצד שני הבנתי גם שעבודה בתחום התקשורת אינה יציבה ואין הרבה תפקידים בתחום הזה עם מסלול של קידום ופרנסה בטוחה לאורך זמן. במידה ואחליט להמשיך עכשיו לתואר שלישי ביחסים בין-לאומיים, יכול להיות שיפתחו בפני יותר הזדמנויות לעבודה בתחום הזה, בין אם במחקר ובין אם במוסדות ציבוריים".

 

תואר שני מקנה עמדה טובה יותר

"קשה לחזור ללימודים אחרי הפסקה" אומר פרופ' גיל אפשטיין דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, מחקרים מלמדים כי בדרך כלל הסיכוי לחזור לספסל הלימודים אחרי יציאה לשוק העבודה, הולכים וקטנים עם הזמן שעובר מאז שסיים הסטודנט את הלימודים. "הסטודנט כבר במעגל עבודה ולעיתים גם הרחיב את המשפחה וזה לא מאפשר לו להתפנות ולחזור ללימודים. מצד שני, דווקא אחרי שאדם נמצא תקופה מסוימת במקום עבודתו מחוץ לעולם האקדמי הוא תופס את הלימודים באופן אחר ומבין את הכלים שרכש ואת תרומתם למקצוע שלו".

 

זאת ועוד, לדברי פרופ' אפשטיין הנתונים ממחקרים מלמדים גם שהסיכויים למציאת עבודות בעלות הזדמנויות קידום והכנסה גבוהה יותר הם במחצית השנייה ללימודי התואר השני ולא במהלך התואר הראשון. מסיבה זו, הוא אומר, אם לסטודנט שסיים שתואר ראשון אין עדיין עבודה בתחום העיסוק שלו, מומלץ לו להמשיך ישירות לתואר שני, תואר שייתן לו יותר כלים ועמדה טובה יותר בכניסה לשוק העבודה.

 

לפעמים עדיף לעבוד לפני שממשיכים ללמוד

יחד עם זאת, בחלק מהמקרים היציאה לשוק העבודה דווקא עוזרת להתמקד והחזרה ללימודים מתקדמים בשלב מאוחר יותר מאפשרת הכשרה ספציפית וממוקדת. כזה הוא למשל המקרה של רויטל, עובדת סוציאלית בשירותי הרווחה באחת הרשויות במרכז הארץ שהחליטה כי היא מעוניינת להתפתח ולעבור לעסוק בניהול ובאופן ספציפי בניהול בתי אבות. אחרי חמש שנים של עבודה בתחום היא חזרה לאוניברסיטה ובימים אלו משלימה את לימודי התואר השני שלה במנהל עסקים. "בתנאים מסוימים" אומר פרופ' אפשטיין "עדיף לצאת לשוק העבודה להתנסות ולהתמקד טוב יותר בתחומי העניין שלך. זה נובע ממספר סיבות. קודם כל הבעיה העיקרית היא שסטודנטים רבים לא יודעים מה הם רוצים לעשות בסיום הלימודים. לפעמים הם לא רואים את הקשר בין מה שהם למדו למה שהם רוצים לעשות. רק אחרי שהם מוצאים עבודה הם מבינים את הכלים שרכשו בלימודים וגם מצליחים להתמקד במה שמעניין אותם".

 

מה ללמוד בלימודי ההמשך

לאחר שהתקבלה החלטה להמשיך ללימודים מתקדמים, נשאלת השאלה במה? אפשרות אחת לדברי פרופ' אפשטיין היא להישאר באותו התחום ולהתמקד בשדה ספציפי, "למשל, מי שלמדו בתואר הראשון ביולוגיה ובוחרים להמשיך ללימודי תואר שני בביולוגיה חישובית. אפשרות אחרת היא להשתמש בתואר השני כדי לעבור ממקצוע למקצוע ולהרחיב אופקים על מנת להגדיל את אפשרויות התעסוקה או ההתפתחות בתחום. וזה המקרה של העובדת הסוציאלית שבחרה ללמוד ניהול בתואר שני. דוגמה נוספת היא של בוגר לימודי פסיכולוגיה שלאחר התואר הראשון רוצה להרחיב את תחום ההתמחות שלו ולומד תואר שני בחינוך או בקרימינולוגיה".

 

ההחלטה מה ללמוד מושפעת גם מתרומתם של הלימודים וממה שנתפס כ"פרקטי". גם כאן אומר פרופ' אפשטיין יש להבחין בין מקצועות שבהם אדם רוכש כלים ספציפיים לעבודה כמו למשל לעבודה במעבדה או לראיית חשבון או משפטים, לבין מקצועות שהתרומה שלהם יותר אבסטרקטית ונמדדת בכך שהם מקנים כלי חשיבה להתבוננות על העולם "יש מקצועות שנותנים כלים ספציפיים. למשל, אם אדם למד מימון ורוצה לחשב תקבולי משכנתא על פני תקופה הוא מכניס את הנתונים לנוסחה שלמד ומקבל פתרון. לעומת זאת יש מקצועות שהתרומה שלהם אינה נמדדת בהכשרה ספציפית אלא בכך שאדם לומד לחשוב ולפתור בעיות בצורה אבסטרקטית. העולם הוא דינמי ומשתנה כל הזמן, הוספת תואר שני מהסוג הזה מאפשרת מה שאנחנו מכנים 'חשיבה מחוץ לקופסא' והרחבת אופקים שעוזרת למצוא פתרונות לבעיות בדרכים פחות מקובלות ויותר יצירתיות".

לכתבות נוספות...