נוער בסיכוי

יום יום היא נפגשת עם נערים שביצעו עבירות חמורות שכל גורמי הטיפול נואשו מהם, ופועלת בהתמדה וברגישות להשיב אותם לחיק החברה. בוגרת בר-אילן, ליאת שוסטרי-זיני, מרכזת את תחום הנוער והצעירים ברשות לשיקום האסיר, מתארת את המסע המפרך שלה ושל מטופליה

כשהיה בן 15 וחצי פגע ע' מינית בילד. על אף שגורמי הטיפול לא המליצו על מאסר, בשל חומרת העבירה הוא נשפט ונכלא לשנה וחצי. בנוסף, משפחתו של הקורבן התנגדה לניכוי שליש ממאסרו ונראה היה שקטנים סיכוייו להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים. בהיותו בכלא, הוא הביע רצון גדול לקבל טיפול ולהשתקם. בעקבות כך נפגש ע' עם ליאת שוסטרי-זיני המרכזת תכנית ייחודית לשיקום ולטיפול באסירים משוחררים בני 21-14 ברשות לשיקום האסיר, גוף ממשלתי הפועל תחת משרד הרווחה. המפגש הזה החזיר לע' את התקווה. 

שוסטרי-זיני, בוגרת תואר שני בקרימינולוגיה שיקומית בבר-אילן ולימודי תעודה בטיפול בעבריינות מין ולימודי צדק מאחה(גישור פלילי), מטפלת באוכלוסיית נוער וצעירים בסיכון שהגיעו לבתי הכלא לאחר שנכשלו בכל המסגרות, ביצעו עבירות חמורות וכל גורמי הטיפול נואשו ממצבם. שוסטרי-זיני מסבירה כי רובם חסרי מוטיבציה לשינוי, אינם מודעים לבעיותיהם, וחשדנים מאוד כלפי עולם המבוגרים. "כדי לגייס אותם לטיפול, אנו נדרשים להיות גמישים ויצירתיים להשתמש בכלים מיוחדים".

"בניגוד לאסירים רבים, שמבקשים תכנית שיקום בעיקר כדי שינכו להם שליש מתקופת המאסר, זיהיתי אצל ע' נכונות ללקיחת אחריות וללמידה". אומרת שוסטרי-זיני. בעקבות כך נבנתה לע' תכנית שיקום רחבה שכללה טיפול ייעודי לעבירת המין שביצע ושיתוף של כל הגורמים בסביבתו: "בנוסף לטיפול האישי שבו למד להכיר במשברים ובחולשות שהביאו אותו לפשיעה, היה חשוב שגם בני המשפחה יבינו את חומרת מעשיו, יקבלו אותו ויתמכו בו, וגם יֵדעו להתמודד עם הקהילה הקרובה שנידתה אותם.

 

חלומו של ע' היה לחזור לעמותה שבה עשה שירות לאומי לפני כליאתו. מנהלי העמותה סירבו לקבלו, אך לאחר שיחות ארוכות וגלויות לב, הם החליטו לתת בו אמון מחודש וקיבלו אותו חזרה".

 

המעגל החברתי
שוסטרי-זיני מסבירה כי הקרימינולוגיה השיקומית היא גישה טיפולית ששמה דגש על הסביבה החברתית של האדם כמרכיב משמעותי בתהליך השיקום. הכלי הטיפולי בגישה זו הוא סוציותרפיה, המתייחסת לכל המעגלים בחייו של אדם.

הגישה המתמקדת באחריות האדם למעשיו גורסת כי בכל שלב הוא יכול היה לבחור אחרת, אף כי במקרים רבים הנסיבות הסביבתיות מצמצמות את אפשרויות הבחירה. "כמטפלת, אין לי אפשרות ואני גם לא מתיימרת לשנות את מציאות חייהם". אומרת שוסטרי-זיני. "אני רק יכולה לחשוף אותם לחוויות מעצימות ולסייע להם לגלות את עצמם בכיוונים יותר פרודוקטיביים, כדי שיחזירו את השליטה לידיים שלהם. בנוסף, נדרשת מצדם קבלת אחריות מלאה למעשיהם תוך התחשבות ברגשותיהם של האחרים ושל האנשים שבהם פגעו".

"הקהילה, היא מערכת חשדנית", אומרת שוסטרי-זיני, "נערים שביצעו בעבר עבירה ומנסים להשתקם ולהשתלב, מוצאים עצמם מוּקעים ומנודים. הטראומה שחוו בכלא, התיוג, היחסים הסבוכים עם המשפחה והקהילה, הדחייה מצד מסגרות כמו בית ספר וצבא, והקושי במציאת מקום עבודה, מובילים אותם למצוקה". לדבריה, קריאתם לעזרה של הנערים מתבטאת לא פעם דווקא בפגיעה נוספת בסביבה והתוצאה היא, שהם נדחים שוב ושוב על ידי המערכות. תחושת הכישלון התמידית מביאה אותם למעגל של הרס עצמי: 'אני לא מספיק טוב, אתם לא מקבלים אותי, אם אתם לא מקבלים אותי אני פוגע בכם בחזרה'. "לפיכך, חלק נוסף בעבודה שלנו, הוא לגרום לחברה להבין שהאחריות היא גם שלה, וכי  חרף המעשים הקשים שביצע הנער גם לחברה יש אחריות מוסרית לסייע בקבלתו חזרה". 

השיקום המוצלח של נוער עבריין מורכב לדבריה ממשולש יחסים הכולל את הנער, המשפחה והקהילה. המטפלים מגיעים למשפחה ומבהירים שגישתם אינה פטרונית ויחד עם המשפחה הם בונים את תכנית התמיכה בנער. "בביקורי בית שערכתי לאורך השנים", אומרת שוסטרי-זיני, "הגעתי לבתים כל כך פגועים מבחינה כלכלית ומבחינת היחסים במשפחה, עד כי קל מאוד היה לראות בהם רק את החסרונות. כדי שניתן יהיה להתחיל תהליך שיקום בבית כזה, חייבים קודם כל להעניק לנערים סביבה תומכת ולגרום להם להרגיש שהם אהובים". לשם כך עוברים ההורים הדרכה ומשתתפים בקבוצת הורים לשם תמיכה והחזרת הסמכות ההורית. בקבוצה נפתחים פצעים רבים והקשרים מתהדקים. "מרגש לעיתים לראות נער שזוכה להרגיש אהוב בביתו. זה בהכרח תורם לכוחות וליכולות שלו להתקדם בחיים. נערים שלא זכו לכך מרגישים אבודים ובודדים בעולם. בדומה לכך, מגיעים המטפלים גם לבתי הספר ומבקשים להחזיר תלמידים ללימודים. צוות תכנית הנוער רואה עצמו מחויב להעניק לנערים הללו תמיכה מקסימלית, לגרום להם להרגיש אהובים, להחזיר את האמון דרך קשרים משמעותיים שנוצרים ולהעביר להם את המסר שגם במקום שנראה כאילו אין בחירה ניתן לבחור אחרת".
  
לעורר את הטוב
הסטטיסטיקה מצביעה על 70 אחוזים של רצידיביזם (חזרה לכלא) בקרב נערים בגילאי 18-14. שוסטרי-זיני מודה כי מדובר בשיעור גבוה מאוד. עם זאת, היא אומרת כי נערים שעוברים תכניות שיקום מצמצמים נתון זה בחמישים אחוזים. בשכבת הגיל 21-18 יורד שעור הרצידיביזם ל-46 אחוזים ולדבריה, המחקרים מוכיחים כי כשנשמר הרצף הטיפולי שהחל בכלא ונמשך לאחר מכן בטיפול במסגרת הקהילה ובמסגרות חוץ-ביתיות, פוחת הסיכוי של הנערים לחזור לפשע.

 

תהליך שיקומו של ע' הוכתר בהצלחה תודות לליווי האינטנסיבי, שנקט גישה אכפתית, אוהבת ולא שיפוטית. הטיפול שם במרכז את הכוחות החיוביים הגלומים באדם ומשתדל לזמן לו כמה שיותר מפגשים עם אנשים אכפתיים ודואגים. "ככל שהוא יפגוש יותר גישה חיובית ומקבלת, כך יש סיכוי שבמלחמה הפנימית הזו הטוב שבו ינצח. באהבה יש משהו שמנצח את ההרס העצמי".

 

לדברי שוסטרי-זיני, כדי למנוע את השיבה למעגל הפשיעה יש לחזק את הרצף הטיפולי ולהעלות את הבעיות הטיפוליות למודעות של כל הגורמים הרלוונטיים בקהילה: מערכת החינוך, מחלקות הרווחה, כל הגופים המטפלים בנוער, המשטרה, הצבא, עמותות חברתיות שונות, מקומות תעסוקה לנוער וצעירים. "לכולם יש חלק בשיקום, אם רק יגלו מודעות ונכונות ולא יירתעו וידחו את הנער יעלו בהכרח סיכויי שיקומו והפיכתו לאזרח נורמטיבי, תורם ומתפקד".

 

ע' הוא דוגמה למי שזכה בחזרה בהכרה מצד המערכות החברתיות. הוא החל להאמין בעצמו, חיזק את קשריו המשפחתיים וחזר לקיים קשרים נורמטיביים עם בני ובנות גילו, תוך שהוא מסתכל בעיניים פקוחות על מה שעשה ונאבק לשנות את דפוסי התנהגותו הישנים. לאחר שחזר להתנדב בעמותה וסיים שנתיים של שירות לאומי, הוא השלים את תעודת הבגרות שלו והחל השנה ללמוד לתואר ראשון.

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

עו"ד מאיר לוין, מונה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

ג'וני קליין, נבחר לכהן כחבר במועצת העיר מודיעין מכבים רעות.

עו"ד נעמה קאופמן פס, מונתה למשנה למנכ"ל משרד הכלכלה.

ג'וש גולדשמיד, נבחר למנכ"ל המועצה לצרכנות.

שני ישראלי, מונתה לתפקיד ראש אגף ההסברה בחברת עמידר לשיכון ולדיור.

הילה זונדר-מסה, מונתה לסמנכ"לית ומזכירת חברת אנלימיטד.

שי זייד, מונה למנהל אגף ביטחון ושירותי חירום בעיריית כפר סבא.

ויטלי ויינר, מונה לראש מחלקת פיתוח עסקי וחדשנות במעבדות סאפ בישראל.

ניצן צעיר-הרים, מונה לתפקיד סמנכ"ל, חבר הנהלה ומנהל תחום הביטוח הכללי במגדל ביטוח.

מקס שור, מונה למנהל חטיבת cx (ניסיון לקוחות) בחברת Prodware ישראל.

רו"ח בשמת בן צבי, מונתה לראש אגף האסטרטגיה בבנק לאומי.

אלוף במיל' אודי אדם, מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.

אריק פינטו, מונה למנכ"ל בנק הפועלים.

אריק ליבוביץ, מונה לראש מינהל תעשיות ועסקים בעיריית נתניה.

ליאוניד גולדין, מונה לסמנכ"ל בחברת פריים ברוקר.

אורן בר, מונה לממונה אזורי מע"מ תל אביב 3.

רו"ח אהרון אליהו, מונה לפקיד שומה ירושלים 1.

רו"ח אבנר עופרי, מונה למנהל משרד מיסוי מקרקעין ירושלים.

רו"ח שלמה חסידים, מונה לפקיד שומה ירושלים 3.

רו"ח ציפי יוסף-סקאלר, מונתה לפקידת שומה תל אביב 1.

עו"ד אהרון משניות, מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

עו"ד יאיר חסדיאל, מונה לשופט בית השלום במחוז המרכז.

אייל אליעזר, מונה למנהל מטה, אסטרטגיה ושיווק ביחידה להשקעות זרות ושיתוף פעולה תעשייתי, במשרד הכלכלה והתעשייה.

סיגל רצין, מונתה למנכ"לית עמותת אחת מתשע.

אמיר גיל, מונה למנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות.


רו"ח ליאת קדיש, מונתה לראש צוות בכירה בתחום התאגידים בחברת מידרוג.

תת גונדר רונית זר, מונתה לראש חטיבת הטיפול באסיר בבתי הכלא בישראל.

 

 

לכל המינויים החדשים