סוכנת שינוי חברתי

בוגרת בר-אילן, ד"ר אמל פאהום-טאהא מכהנת כיום כדיקנית הסטודנטים וכמרצה במכללת סכנין. בנוסף, היא משמשת כמטפלת זוגית ומשפחתית עצמאית במסגרת קליניקה פרטית. בתפקידיה אלה היא שואפת להעלות את המודעות לזכויות נשים וילדים בחברה בכלל ובמגזר הערבי בפרט, וכן לחשוף את הסטודנטיות הצעירות שלה למתרחש בעולם הרחב


ד"ר פאהום-טאהא, 53, אם לשלושה ילדים בוגרים, גדלה במשפחה בורגנית בעלת סגנון חיים מודרני בנצרת, עיר שבה היא מתגוררת עד היום. את התואר הראשון שלה בעבודה סוציאלית היא השלימה באוניברסיטה העברית בירושלים ואת התואר השני באוניברסיטת חיפה. התיזה שלה התמקדה בדפוסי התמודדות, בתמיכה חברתית, ובעמדות כלפי הגירושין וכן בתחושת הרווחה והתפקוד בקרב גברים ונשים ערביים מוסלמים גרושים. לאוניברסיטת בר-אילן היא הגיעה בעקבות מפגש עם ד"ר נועה וילצ'נסקי, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה, ביום עיון שבו הציגה את עבודת המאסטר שלה. "אמרתי לה שאני מעוניינת להמשיך ולחקור את הקשר הזוגי והמשפחתיות והיא הכירה ביני ובין פרופ' ורדה סוסקולני שקיבלה על עצמה להיות המנחה שלי". עבודת הדוקטורט של ד"ר פאהום-טאהא, עסקה במשתנים קוגניטיביים ובתמיכה זוגית כמסבירים הבדלים בביצוע התנהגות שיקומית בין חולי לב ערבים ליהודים. ההשוואה נערכה בין חולי לב משתי הדתות בבית החולים הכרמל בחיפה ותוצאות המחקר הראו שלאו-דווקא המשתנים הקוגנטיביים הם אלה שמסבירים את שיקום חולי הלב.


לדברי ד"ר פאהום-טאהא, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתחום הזה בין החולה הערבי והיהודי לבד מהבדל אחד – שתמיכה פעילה של בת הזוג היהודית בבעלה הייתה מובהקת בנושא הגמילה מעישון בהשוואה לערבים. היא משליכה מתוצאה מחקרית זו על כלל החברה הערבית ואומרת כי לאור העובדה שבחברה הערבית אחוז המעשנים גבוה מזה שבחברה היהודית, ממצא זה משקף בין היתר את יחסי הגומלין במשפחה  ומאשש את הצורך בחיזוק מעמדה של האישה הערבית. 
 

תחילת דרכה של ד"ר פאהום-טאהא באוניברסיטת בר-אילן לא הייתה קלה, "בהתחלה הרגשתי בדידות, הייתי סטודנטית לתואר שלישי, תואר שרוב העבודה בו ממילא נעשית בצורה עצמאית. בנוסף הקשתה עלי העובדה שגרתי רחוק ולא הכרתי טוב את הדרך ולכן השימוש בתחבורה ציבורית האריך לי מאד את זמן הנסיעה, יותר מ-3 שעות לכיוון אחד".

 

מאוחר יותר, נזכרת ד"ר פאהום-טאהא, לאחר שלמדה איך לקצר את זמן הנסיעה, החלה להשתתף בקורסים כלליים ובמפגשים המחלקתיים לדוקטורנטים, הכירה את הקולגות ויצרה קשרים עם חברי הסגל, השתפרה הרגשתה והיא החלה ליהנות. "למדתי בבר-אילן כשעוד לא היו שאטלים בקמפוס והייתי צריכה ללכת ברגל מרחקים גדולים. תוך כדי כך מאד נהניתי מהטבע, מהגינות המטופחות ומפינות הנוי הנעימות, הם השרו עלי אוירה טובה".

 

בד בבד עם הדוקטורט למדה ד"ר פאהום-טאהא במכון מופ"ת והתמחתה בהדרכה והנחייה, בניהול אקדמי ובדיאלוג במערכת החינוך. לפני שהחלה לעבוד במכללת סכנין, היא ערכה השתלמויות למורים ולמנהלים וניהלה מרכז לטיפול באלימות. כיום, היא אומרת, יש לה הזדמנות ליישם את התובנות ומגוון הידע והניסיון שפיתחה במשך השנים, במסגרת תפקידה כמרצה וכדיקנית סטודנטים במכללת סכנין, המכשירה עובדי הוראה צעירים, וגם מבוגרים שעוברים הסבה מקצועית להוראה. "המכללה היא מקום שבו אני יכולה להיות סוכנת שינוי חברתי. במשך השנים לימדתי נושאים כמו אלימות בגיל הרך, הורות בגיל הרך, הנחיית קבוצות, תקשורת בין אישית וסמינריון על מתבגרים לתואר שני. בתוך הנושאים הללו הכנסתי, בצד התיאוריה את כל התובנות שאספתי במשך השנים כעובדת סוציאלית, וגם את החיברות שעברתי במקומות השונים בהם למדתי. כל זה עוזר לי לשנות את העמדות של תלמידי ותלמידותיי". במיוחד היא מציינת את הרצון שלה לשנות עמדות בנושא מעמד האישה. "רבות מהתלמידות שלי הן נשים צעירות שמתגוררות בסביבה הקרובה ומגיעות ללמוד במכללה מיד אחרי שסיימו את התיכון. הן כמעט ולא מכירות את העולם שמעבר לסביבתן הקרובה ולרוב גם באות להירשם בלוויית האב, הארוס או הבעל שלהן. חשוב לי לחשוף אותן לעולם הרחב". 


 

לנשים ערביות עובדות קשה כפליים
בעתיד חולמת ד"ר פאהום-טאהא להביא לשיפור בעיקר במעמד האישה הערבייה. "אני חותרת לשפר את המעמד שלה תחילה בעיני עצמה, כך שתגלה ותכיר את הכוחות שיש לה. אחר כך בקרב המשפחה הקרובה ולבסוף שיכירו בכוחה ובערכה גם בחברה הכללית". עם זאת היא מודעת לכך שהשינוי לא יבוא במהרה שכן בד בבד מתחוללים תהליכים חברתיים נוספים שמעמידים מכשולים בדרך. "בשנים האחרונות ניכרת עלייה בתופעת האלימות בכל ההיבטים הפוליטיים והחברתיים-כלכליים בישראל וזה משפיע גם על מה שקורה בתוך המשפחה". נוסף על כך היא מציינת את בעיית העוני בישראל שחמורה אף יותר בחברה הערבית. "יותר מ-50 אחוזים מכלל המשפחות הערביות הן מתחת לקו העוני ובקושי משיגות את הצרכים הבסיסיים". לדבריה, יש אבטלה גבוהה בקרב נשים ואפילו המשכילות שבהן מתקשות למצוא עבודה שמתאימה לכישוריהן ולצרכיהן. נשים רבות מהחברה הערבית נאלצות לעבוד במקומות רחוקים ממקום מגוריהן ואז מתווסף לקשיים שלהן גם המחסור בתחבורה ציבורית הולמת. "האישה שנעדרת לכן זמן רב מביתה לא מצליחה לעמוד בציפיות של גידול ילדים וטיפוח משפחה, וכן הלאה". 

 

לדבריה, גרוע במיוחד מצבן של נשות ערביות שמתגוררות באזורים המרוחקים מהמרכז. "עד שאישה מגיעה למימוש עצמי וללימודים היא צריכה לעבור מכשולים רבים. אם אין לה משאבים כלכליים ותמיכה מהמשפחה אין לה סיכוי להתקדם. לנשים בישראל קשה בכלל, אבל כאשה ערבייה זה קשה כפליים".

 

ד"ר פאהום-טאהא, שתומכת בבנותיה שממשיכות ללמוד לימודים גבוהים בחו"ל, מציגה בפני הסטודנטיות שלה מודל אחר ממה שהן מכירות ומעודדת אותן להתאמץ ולהגשים את חלומן גם אם יצטרכו לשם כך להרחיק מהבית. "אחד הפרויקטים שעשיתי בשנה שעברה עסק בהעצמת נשים במערכת החינוך. לקחתי את תלמידותיי למפגש בבית ספר יהודי ובית ספר ערבי בנגב וביקשתי מהן להגיש יומן. מהרשמים שלהן ניתן לראות שהן באמת עברו תהליך משמעותי בכך שנחשפו לעולם שלא היה מוכר להן. הוכחתי להן שדברים שרואים משם לא רואים מכאן".

 

במסגרת עבודתה בקליניקה בנצרת, מטפלת ד"ר פאהום-טאהא בזוגות ובמשפחות עם בעיות זוגיות ולדבריה בשנים האחרונות ניכר שינוי לטובה באופן שבו נתפס הטיפול הזוגי בעיני החברה הערבית "פחות אנשים מתייגים את הטיפול הזה כיום, ולכן גם פחות נרתעים מלקבל טיפול".

 

לדבריה, אין כל הבדל כיום בין הגישה של המשפחה הערבית לגבי קבלת טיפול זוגי לבין הגישה של המשפחה היהודית בעניין זה. "כמו בכל מקום, גם בחברה הערבית יש משפחות מסורתיות ושמרניות יותר ויש משפחות מודרניות ופוסט מודרניות. באופן כללי אלו שבאים לטיפול פרטי משתייכים בדרך כלל למעמד סוציואקונומי גבוה, עם רמה גבוהה של מודעות ליתרונות הטיפול לצד יכולת כלכלית לממן אותו". לדבריה, הבעיות שמופיעות אצל מטופלי זהות לאלו שבכל מדינה ומקום. "הבעיות הנפוצות הן ערעור הסמכות ההורית, קשיים זוגיים, תסכולים אישיים והשפעת המודרניזציה על חיי היום יום".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

אושרה צרויה ימין מונתה לדוברת עיריית אשקלון

יובל רייקין מונה לסמנכ"ל כספים של מאגר הגז "תמר"

יפית שחר מונתה למנהלת משאבי אנוש של אפקון החזקות

ברוך לוברט מונה ליועץ משפטי של רשות שוק ההון במשרד האוצר

יעקב ערן ממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

איתמר בן מאיר מונה למנכ"ל נתיבי איילון

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

 לכל המינויים החדשים