הזדמנויות שוות בחינוך – גם בפריפריה

בוגר בר-אילן, ד"ר גיל פרג, עומד בראש רשת דרכא הכוללת 27 בתי ספר תיכוניים ומרכזי למידה מקרית שמונה בצפון ועד נתיבות והערבה בדרום. מצויד בערכים בר-אילניים מובהקים ותמיכה כספית רחבה של קרנות פילנתרופיות, הוא חותר להשיג שוויון הזדמנויות בחינוך לתושבי הפריפריה


בעיני ד"ר פרג, יש מספר דומה של תלמידים מוכשרים הן בקהילות המבוססות והן בקהילות המוחלשות, ולכן יש ציפייה כי גם ההישגים שלהם יהיו מחולקים באופן שווה בכל המגזרים והיישובים בחברה הישראלית. "השאלה היא", הוא מקשה - "מה אנחנו כחברה עושים כדי שלא רק ילדים מבתים מבוססים או משכונות חזקות יזכו ללמוד בבית ספר שייתן להם הזדמנות שווה?".


זו השאלה שמובילה אותו ב-5 השנים האחרונות בהן הוא מנהל את רשת בתי הספר, שלוקחת על עצמה ניהול ושיפור בתי ספר תיכוניים בפריפריה, וגם מצליחה להציג בתוך שנים מועטות שיפור ניכר באחוזי הזכאות לבגרות של תלמידיהם.
ד"ר פרג החל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן במחצית הראשונה של שנות התשעים, והשלים תואר ראשון מורחב במשפטים ובפילוסופיה. מאוחר יותר למד גם לתואר שני בפילוסופיה בד בבד עם לימודיו במכון הגבוה לתורה. הוא אומר כי הבחירה בבר-אילן הייתה מבחינתו טבעית שכן מרבית בני משפחתו גם הם בוגרי האוניברסיטה. "כבוגר ישיבה גבוהה גם ראיתי יתרון בכך שהאוניברסיטה אפשרה לי להמשיך ללמוד תורה במכון".


את הערכים שספג בתקופת לימודיו בבר-אילן הוא ממשיך ומיישם עד היום. "אחד הערכים הללו הוא האכפתיות והאחריות כלפי החברה הישראלית. האוניברסיטה היא דוגמה טובה ליכולת של מוסד חינוכי להכיל את החלקים השונים של החברה ולנסות לגשר ביניהם".


ערך נוסף שלדבריו מוביל אותו, הוא החתירה למצוינות. "עם תום לימודי בבר-אילן נסעתי לארה"ב, והשלמתי תואר שני נוסף במנהל ציבורי בבית הספר קנדי בהרווארד ותואר שלישי במנהיגות חינוכית בנורת'-איסטרן בבוסטון. שם גיליתי כי גם כשמשווים אותה למקומות שהם ה'מכה' של האקדמיה העולמית, לבר-אילן אין במה להתבייש. מרצים שלימדו אותי בבר-אילן, כמו פרופ' אפרים מאיר בפילוסופיה ופרופ' יפה זילברשץ במשפטים, לא נופלים ממרצים גדולים אחרים בקיימברידג' ובהרווארד, הן מבחינת יכולתם המחקרית והחשיבה פורצת הדרך, והן במוכנות שלהם לגשר בין תחומי ידע שונים. עוד גיליתי שלגישה האינטר-דיסציפלינרית, אליה נחשפתי לראשונה בבר-אילן יש מקום של כבוד באוניברסיטאות בחו"ל. גם בכך בר-אילן יכולה להתגאות".


ד"ר פרג אומר כי למרות שהקריירה האקדמית שלו התמקדה במשפטים ובפילוסופיה הנטייה הטבעית שלו הייתה מאז ומתמיד לתחום החינוך. "הקריירה החינוכית שלי החלה עוד בתקופת לימודי באוניברסיטה, כשלימדתי בבית הספר התיכון אמי"ת שהוקם בצמוד לבר-אילן". מאוחר יותר הוא עבר לנהל את בית הספר. לדבריו, בבית הספר הזה למדו הרבה ילדים של אנשי סגל באוניברסיטה והרבה מרצים היו פעילים בו כהורים וגם לימדו בו מדי פעם. "כשמילאתי את התפקיד הזה התחלתי להבין וגם לחוות הלכה למעשה את היתרונות מהם נהנה בית ספר שנשען על מערכת חזקה מבחינת ניהול וידע, ואת היכולת שלו לגדל את הדור הבא של המנהיגות בישראל".


בהמשך שימש ד"ר פרג, במשך 7 שנים, גם כמנהלו של בית הספר התיכון בליך. לדבריו, בית הספר מכיל הרבה מאד הרבה פנים של החברה בישראל ומצד שני לא מוותר על המצוינות. את ההצלחה הוא זוקף בין היתר לזכות המשאבים הרבים שהושקעו בו על ידי עיריית רמת גן, לצד העבודה של הצוות והחיבור לקהילה. "שם למדתי שאפשר להגיע עם בני הנוער שלנו למקומות הכי רחוקים ושאפשר להגיע למצוינות בכל מקום".


לא מחליפים מורים ולא מסננים תלמידים
לפני כחמש שנים, אחרי שהתנסה בניהול מסגרות חינוכיות שנהנו מתמיכה חזקה, חש ד"ר פרג כי הוא בשל להצטרף למהלך חדש שמטרתו להביא את המצוינות לבתי הספר הפחות פריבילגיים בישראל, המשופעת בפערים.


לדברי ד"ר פרג רשת דרכא אמנם מביאה לבתי הספר שהיא מסנפת אליה תוספת נכבדה של 15 אחוזים לתקציב, אבל הכסף אינו הכול. הפערים בין הישגי התלמידים בבתי הספר שבמרכז לבין אלה שבפריפריה, הנמדדים לרוב באמצעות אחוז הזכאים לבגרות, אינם נובעים רק ממחסור במשאבים כספיים. חלק מהם נובעים גם מפער תודעתי, וממסורת של חתירה למצוינות. "בחלק מהמקומות, תחושת המוחלשות הופנמה בצורה כל כך עמוקה שכבר לא שואפים שם למצוינות. לא מאמינים שזה אפשרי. הרבה פעמים אני מוצא שעיקר העבודה שלנו היא לטפל במצב המוכנות של המורים. מניסיון למדתי שאם מספקים משאבים כמו ברמת גן, לילדים בקרית מלאכי גם הם מגיעים להישגים מצוינים. בנוסף, צריך לוודא שגם הצוותים המקצועיים יזכו לאותה תמיכה מקצועית וניהול מעולה כמו שיש ברשויות החזקות".


כשבית ספר מצטרף לרשת דרכא, הוא לא מחליף את המורים או מסנן את התלמידים. אנשי דרכא מזרימים משאבים חדשים לבית הספר ויחד איתם גם מספקים לו כלים ניהוליים ופדגוגיים שמקדמים את התלמידים וכך בתוך שנים מעטות הם עושים קפיצה משמעותית באחוזי הזכאות לבגרות. "יש מקומות שבהם הזכאות לבגרות הייתה בסביבות 50 אחוזים והיום 90 אחוזים מהתלמידים בעיר מסיימים בגרות. התוצאות הללו מוכיחות מה שכולם מבינים באופן אינטואיטיבי, שאין תלמידים שלא מסוגלים להגיע להישגים". 


גם להורים יש תפקיד חשוב בנטיעת הרצון להצטיין בלימודים ובעידוד הסקרנות והיצירתיות של הילדים. עם זאת, באזורי הפריפריה בהם פועלת רשת דרכא לרבים מההורים, אין פניות או משאבים מספיקים להשקיע בכך. "לכן אנחנו גם מעניקים לתלמידים העשרה ותוספת בשעות הלימודים. המאמץ שלנו נעשה בשיתוף עם הקהילה. בניגוד לבתי ספר חזקים שלעיתים מעדיפים לעבוד ללא התערבות הורים, אנחנו משתדלים לערב אותם כמה שיותר ולסייע להם לקחת יותר אחריות".

 

רשת דרכא הנתמכת בידי משרד החינוך, קרן רש"י, רשת אליאנס וקרן הפילנתרופיה האמריקאית YRF, כבר צלחה את שלב הסטארט-אפ. כיום, עם 15 אלף תלמידים בחסותה, היא נמצאת בתנופה של צמיחה ומבקשת ליצור סטנדרט חדש לכל מערכת החינוך בישראל. לדברי ד"ר פרג, דרכא מתפרסת על כל המגזרים. כיום פועל ברשת בית ספר אחד במגזר הדרוזי והרשת בוחנת כניסה לפעילות גם בבתי ספר בישובים בדואים ובישובים מהמגזר הערבי. "זירת רשתות החינוך מאד התעוררה בעקבות פעילותנו ויש לנו גם השפעה על האחרים. אנחנו מחזקים את הרשויות המקומיות בהן אנו פועלים, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, ושואפים לכך שבעתיד המדינה תיקח על עצמה את האחריות ותפעל לתקצוב דיפרנציאלי של החינוך ברשויות בישראל". ד"ר פרג צופה כי מטרה זו, שזוכה לתמיכה מגורמים נוספים במערכת החינוך ובכנסת, תושג בשנים הקרובות. "כשזה יקרה, המדינה תוכל לומר לעצמה ביושר שסוף סוף היא מטפלת באחת הבעיות האקוטיות שצריכות להדיר שינה מעינינו בחברה הישראלית- הצורך לתת חינוך שוויוני והזדמנות שווה לכולם".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

אושרה צרויה ימין מונתה לדוברת עיריית אשקלון

יובל רייקין מונה לסמנכ"ל כספים של מאגר הגז "תמר"

יפית שחר מונתה למנהלת משאבי אנוש של אפקון החזקות

ברוך לוברט מונה ליועץ משפטי של רשות שוק ההון במשרד האוצר

יעקב ערן ממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

איתמר בן מאיר מונה למנכ"ל נתיבי איילון

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

 לכל המינויים החדשים