על אף העיוורון

העסקת יותר אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה לא רק תשפר את מצבם אלא גם תתקן כמה מתחלואי החברה הישראלית. לכך חותר בוגר בר-אילן גיא שמחי, הממונה בהסתדרות על שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה

 

כשגיא שִׂמחי היה בן 33 הוא איבד את מאור עיניו. איש צעיר עם חלומות גדולים, במהלך הלימודים לקבלת תואר ראשון, זה עתה נישָׂא – מה הפלא שהוא חש כי עולמו חרב עליו. מאז עברו שנים והלימון הפך ללימונדה. שמחי, בעל תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר-אילן, משמש כמנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וכממונה בהסתדרות על תעסוקת אנשים עם מוגבלות. הוא אינו רק דוגמה לסיפור הצלחה אישי, אלא גם מקור להשראה ולתקווה לאנשים רבים, ששואפים כמותו, על אף המוגבלות, להצליח ולהשתלב בחברה.

 

סיבוכים של סוכרת נעורים הם שגרמו לאובדן הראייה. "זה היה שבר גדול", מספר שמחי, "התחושה הייתה שאני לא יכול להמשיך לחיות. שאני רוצה להיכנס למיטה ולהירדם לתמיד. אבל לאחר ההלם הראשוני הבנתי, שיותר מכול אני דווקא רוצה להמשיך לעשות, להתפתח, להקים משפחה, להתקדם ולא להיעצר. לאט לאט נחלתי הצלחות קטנות והבנתי שזה אפשרי, שהעולם ממשיך להתקיים ואפשר לחיות בו ואפילו ליהנות ממנו".

תהליך השיקום היה ממושך וכלל לימוד מחדש של כל המיומנויות הבסיסיות וגם המורכבות יותר, בבית ומחוצה לו. מורה שיקומית ליוותה אותו גם בשיבתו ללימודים בבר-אילן. אחרי שנה נולד בנו הבכור. "עדיין ניסיתי להבין איך לטפל בעצמי, ופתאום הפכתי לאב שגם צריך לטפל במישהו אחר", הוא נזכר בחיוך, "למדתי איך להחליף חיתול, איך להאכיל אותו עם בקבוק ולא לדרוך עליו. למדתי גם להקריא לו סיפורים בעל פה, לשחק איתו, לגעת ולהרגיש כמה מדהים ויפהפה הוא, מבלי שאני רואה אותו. תקשרתי איתו באמצעות הקשבה. הבחנתי שיש ארבעה גוני צלילים לבכי שלו וכל אחד מהם אומר משהו אחר". שמחי, אב מנוסה לשלושה, מבין כיום כי החלטתו להפוך לאב סמוך כל כך לזמן התעוורותו, הייתה נקודת המפנה בשיקומו: "בדיעבד אני מבין שזו הייתה הנקודה שבה החלטתי שאני לא נותן למגבלה לעצור אותי. שבחרתי בחיים". 

 

חוויה מכוננת נוספת הייתה קבלת כלב נחייה, שהקל על ניידותו וגם חילץ אותו מהבידוד החברתי הקשה שאליו נקלע כאדם עם עיוורון. "כשהייתי עם מקל הרגשתי בודד, אנשים לא פונים לאדם עם מוגבלות. הם לא 'רואים אותו' ולא מתייחסים אליו. לעומת זאת כשהייתי עם טרנר, זה שם הכלב, אנשים פתאום פנו אליי, התעניינו, ליטפו את הכלב, זה היה מדהים, הכלב קירב אליי את העולם".

 

העבודה מחברת את האדם לחברה
העיוורון הביא לחייו של שמחי לא רק תובנות חדשות לגבי עצמו, אלא גם השפיע על הדרך שבה הוא תפס את העולם. הוא למד כי אי היכולת לראות, מאפשרת למטפל להיות ממוקד וקשוב יותר למטופליו ומנטרלת את השיפוטיות הנובעת מהמראה החיצוני.

 

לאחר שהשלים את לימודיו נבחר שמחי כיו"ר האגודה לעיוורים הנעזרים בכלבי נחייה בישראל. בהמשך התמנה כמנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. מניסיונו ידע כי העבודה מחברת את האדם לחברה, מקנה לו עצמאות כלכלית ומחזקת את ביטחונו העצמי, ולכן שם לו למטרה לקדם תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל.

 

לפי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 38 אחוזים מבני 54-25 שיש להם מוגבלות חמורה (ליקויי ראייה, שמיעה, דיבור ונכות קשה) אינם עובדים, ו-28 אחוזים מהמועסקים עם מוגבלות חמורה משתכרים עד 4,000 שקלים בחודש. לדברי שמחי, מצב זה מקורו בשורה של חסמים הקשורים במעסיקים ובדורשי העבודה גם יחד. המעסיקים נמנעים מלהתמודד עם מה שאינם מכירים. הם שואלים את עצמם איך אדם שאינו רואה, או אדם בכיסא גלגלים, יוכל לייצר ולעבוד? מנגד, אנשים עם מוגבלות חוששים לצאת החוצה ולהתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם בשוק העבודה. בנוסף, יש חסמים אובייקטיביים של התאמת המקום, כגון רמפה לכיסא גלגלים או תוכנה קולית לעיוורים. התאמות אלה כרוכות בעלות גבוהה, שאותה אמור משרד הכלכלה לממן, אולם בפועל התהליך כרוך בבירוקרטיה מסורבלת ועובר זמן רב עד שהמעסיק מקבל בחזרה את הכסף.

 

מודל שיש לשאוף אליו הוא זה הנהוג בניו-זילנד. שם, מסביר שמחי, העסקת אנשים עם מוגבלות מעוגנת בחקיקה ומגובה בתמיכות ממשלתיות ובעידוד כספי למעסיקים. כמו כן, אנשים עם מוגבלות מקבלים ליווי מטעם המדינה בתהליך כניסתם לעולם התעסוקה. מצבה של ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם אינו טוב, קובע שמחי, אך גם מציין כנקודת אור את ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין התאחדות התעשיינים לפיו כל גוף עסקי שיש בו מעל מאה עובדים: 3 אחוזים מהם יהיו אנשים עם מוגבלות.

 

ההסכם, שאף הורחב לאחרונה ויופעל בכל החברות הציבוריות והפרטיות במשק, הוא שהניע את שמחי להצטרף להסתדרות ולקבל על עצמו את תפקיד הממונה על העסקת אנשים עם מוגבלות: "ההסכם הזה הוא מהפכה של ממש. יישומו הוא תהליך מורכב וההסתדרות היא הגוף המתאים לבצע זאת שכן נדרש תיאום בין גורמי הממשל השונים לבין המעסיקים והעובדים האמורים לקלוט את המועסקים. בנוסף, יש לגייס את קהילת האנשים עם המוגבלות לתהליך, ולשם כך אנו מטפחים בקרבם קבוצות מנהיגות שיהיו מובילים חברתיים".

 

שאיפתו של שמחי, שכל אדם עם מוגבלות שירצה בכך יוכל להשתלב בעולם התעסוקה. בהשתלבות במעגל העבודה הוא רואה "לא רק הזדמנות לחיות חיים מלאים עם תחושת ערך עצמי, אלא גם צעד של החברה בדרך להבריא את עצמה, לראות את המגוון האנושי הרחב שבתוכה, לקבל אותו ולהפוך לחברה טובה יותר".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

אושרה צרויה ימין מונתה לדוברת עיריית אשקלון

יובל רייקין מונה לסמנכ"ל כספים של מאגר הגז "תמר"

יפית שחר מונתה למנהלת משאבי אנוש של אפקון החזקות

ברוך לוברט מונה ליועץ משפטי של רשות שוק ההון במשרד האוצר

יעקב ערן ממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

איתמר בן מאיר מונה למנכ"ל נתיבי איילון

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

 לכל המינויים החדשים