בעולם עבודה קשוח נדרשות דווקא "מיומנויות רכות"

כדי להחזיק מעמד בעבודה לא מספיקים רק הכשרה, ידע וניסיון. תוצאות מחקר חדש שערכו פרופ' ליאת קוליק וד"ר בני בנימין מוכיחות כי דווקא המיומנות הרכות, כמו יוזמתיות, התנהגות מצפונית וסתגלנות הן שיסייעו לצעירים להסתגל ולהתמיד בעולם העבודה הדינמי וכרב התהפוכות

עובדים רבים מתמודדים חדשות לבקרים עם שינויים ארגוניים כגון קיצוצי תקציב, שינוי בהגדרות התפקיד ובסמכויות, שינוי בדרכי התקשורת הפנים-ארגונית, כניסת טכנולוגיות חדשות, שינוי בנהלי העבודה ועוד. לא כולם מצליחים להסתגל לכך. לעיתים, גם עובדים בעלי הכשרה טובה וניסיון, הם שמוצאים את עצמם פעם אחר פעם בין המפוטרים הראשונים.

הפסיכולוגיה התעסוקתית גורסת כי בכדי להתמודד בהצלחה עם השינויים והתהפוכות בשוק העבודה נדרשות לצד המיומנויות המקצועיות ה"קשות" (השכלה, ניסיון מקצועי, הכשרה מקצועית וכישורים) גם מיומנויות מסוג אחר המכונות "מיומנויות רכות". פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית מסבירה כי תחת כותרת זו כלולות מגוון יכולות ותכונות שאינן תלויות בעיסוק מסוים, כגון מנהיגות, תקשורת בין-אישית יעילה, יצירתיות, מצפוניות, יכולת התנהלות, יוזמה, פתרון בעיות, ידע בסיסי בתפעול מחשב, יושרה ועוד.

לדבריה, המעסיקים מוכנים לא פעם להתפשר על ניסיון והכשרה בטענה שאת אלו ניתן ללמד תוך כדי הכניסה לתפקיד. מצד שני הם מעדיפים לקלוט דווקא עובדים שמצוידים במיומנויות הרכות, הנדרשות להתנהלות אפקטיבית בעבודה.

"אנשים בטווח גילאים רחב עשויים להזדקק בתקופות שונות בחייהם למיומנויות הרכות כשהם מחפשים עבודה", אומרת פרופ' קוליק, "אבל קבוצת האוכלוסייה החלשה מהבחינה הזאת, הם דווקא הצעירים שהם חסרי ניסיון בשוק העבודה ועדיין לא מודעים לכך שיש לפתח את המיומנויות האלה וגם להבליט אותן כשמנסים להיקלט בשוק העבודה".

בין גיל 18 ל-30 - תקופה של חיפוש והסתגלות
"בניגוד לנהוג בעולם המערבי, צעירים בישראל דוחים את הבחירה התעסוקתית וביסוס הקריירה המקצועית שלהם לתקופה מאוחרת יחסית, לעתים מיד לאחר השירות הצבאי, ולעתים מאוחר יותר". אומרת פרופ' קוליק. בתקופה זו שנקראת "בגרות בהתהוות" ונעה בין גיל 18 ל-30, היא מוסיפה, מתקיים תהליך של חיפוש ופיתוח זהות עצמית שבו צוברים הצעירים מיומנויות העשויות לתרום להשתלבותם החברתית הן במישור האישי והן במישור התעסוקתי.

לדברי פרופ' קוליק חלק מהצעירים בתקופת הבגרות בהתהוות מגלים הסתגלות תעסוקתית טובה מוצאים עבודה ומתחילים לפתח קריירה. לעומתם, צעירים רבים אחרים עסוקים עדיין בחיפוש עצמי, ומגלים קושי הן במציאת עבודה והן ביכולת להתמיד בה. "כך קורה שצעירים המצויים בחיפוש עצמי, מגיעים לעתים לסוף שנות העשרים שלהם לאחר תקופה ממושכת של עבודה במשרות מזדמנות וללא התייחסות משמעותית לתכנון הקריירה, כשהם עדיין תרים אחר כיוון בעל תוחלת תעסוקתית".

 

מה המעסיקים מחפשים בעובדים

מחקר שערכה פרופ' קוליק יחד עם ד"ר בני בנימין, פסיכולוג תעסוקתי, בתחום המיומנויות הוביל לפיתוח כלי חדש לאבחון והערכה בתחום התעסוקתי שנקרא: מפתֵ"ח לתעסוקה. כלי זה נועד לשמש את האוכלוסייה הצעירה בישראל בשכבת הגילים 18 עד 30.

פרופ' קוליק : "במחקר השתתפו 1300 איש בהם מעסיקים, דורשי עבודה צעירים ומבוגרים יותר. ראשית שאלנו את המעסיקים מהן המיומנויות החשובות שהם מחפשם אצל צעירים שהם קולטים לעבודה, וזאת מלבד המיומנויות הקשות שהן השכלה, ניסיון בתחום המקצועי והכשרה מקצועת פורמלית."

תשובות המעסיקים התקבצו אל תוך ארבעה עולמות תוכן אשר כל אחד מהם מיצג תחום מובחן של מיומנויות רכות הנדרשות היום לדעת המעסיקים בישראל על מנת להיקלט בשוק העבודה והן: מיומנויות ארגוניות הכוללות התנהלות בארגון התבטאת יכולת לתקשר בעל פה או בכתב, ידע בסיסי במחשבים יכולת לנהל משא ומתן נטילת יוזמה, הסקת מסקנות, מיומנויות בין אישיות, הכוללות יכולת לתקשר עם עמיתים, יכולת לבסס יחסי אמון עם אנשים שונים המצויים בקשרי עבודה, מיומנויות התמודדות עם שינויים בארגון הכוללות מיומנויות להסתגל לשינויים הרבים הפוקדים ארגוניים כיום ומיומנויות משימתיות הכוללות יכולת התנהלות יום יומית הבאה לידי ביטוי בעמידה בלוח זמנים, תכנון עצמי ניהול זמן ואימוץ אסטרטגיות המובילות להשגת מטרות הארגון.

"מכל המיומנויות הללו נמצא שמעסקים מייחסים חשיבות רבה בעיקר למיומנויות התמודדות עם השנויים הרבים הפוקדים את הארגונים היום".

אחד הממצאים הבולטים שהתגלו לגבי מעסיקים הוא שכמעט ולא נמצאו הבדלים בדעת המעסיקים על פי משתני רקע, כלומר גילם או מגדרם של המעסיקים אינם משחקים תפקיד בחשיבות שהם מייחסים למיומנות הנדרשות כיום מצעירים להיקלט בעבודה.

ככל שמתבגרים משתפרות המיומנויות הארגוניות
"מתוך הנחה שתקופת הבגרות בהתהוות היא תקופה ארוכה ועשויה להיות לא הומוגנית מבחינת  הצעירים" אומרת פרופ' קוליק, "וכן על מנת להיטיב להבין את  נושא המיומנויות הרכות בקרבם חילקנו את הצעירים שהשתתפו במחקר לשתי קבוצות גיל תקופת הצעירות המוקדמת עד גיל 24 ותקופת הצעירות המאוחרת, 25-30".

צעירים בתקופת הצעירות המוקדמת התגלו כבעלי מיומנויות רבות יותר לפי הערכתם בתחום המיומנויות הבין-אישיות ואילו הצעירים בתקופת הצעירות המאוחרת העריכו עצמם כטובים יותר בתחום המיומנויות הארגוניות, כפי הנראה בשל הניסיון הרב יותר שצברו בשדה העבודה.

נשים צעירות מעריכות שהן טובות בתחום הבין-אישי יותר מאשר גברים צעירים מערכים את עצמם בתחום זה, ואילו הצעירים מעריכים עצמם כטובים יותר בתחום ההתמודדות עם שינויים ארגוניים יותר מאשר הצעירות. בצד הקביעה שממצא זה משקף מציאות קיימת יתכן שהוא משקף תפיסות סטריאוטיפיות קיימות בחברה לגבי תפקידי גברים ותפקידי נשים.

בשלב השני של המחקר עקבו החוקרים במשך כחצי שנה אחרי 250 צעירים על מנת לבחון מה קורה להם מבחינת תעסוקה. הממצא הבולט לדברי פרופ' קוליק הוא שנמצאו קשרים בין עוצמת מיומנויותיהם הרכות לבין היציבות התעסוקתית. "צעירים שהעריכו עצמם כבעלי מיומנויות רכות רבות יותר גילו יציבות תעסוקתית רבה יותר בשוק העבודה ואף היו שבעי רצון במידה רבה יותר מהתפקיד שהם מלאו".

עוד נמצא שלמיומנויות הרכות יש השפעה על משך התעסוקה של הצעירים באמצעות העלאת התפיסות העצמיות החיוביות שלהם. כלומר, צעירים בעלי מיומנויות רכות רבות יותר הם גם בעלי תפישות עצמיות גבוהות יותר (ביטחון עצמי, בשלות ויציבות ריגשת, תחושה של שליטה בחיים) וכאשר אלו גבוהות יותר היציבות התעסוקתית רבה יותר.

פרופ' קוליק אומרת כי למחקר זה חשיבות יישומית רבה עבור צעירים העושים את ראשית דרכם בעולם העבודה."המחקר מציג אילו מיומנויות רכות דורשים המעסיקים מצעירים בעת הקליטה לעבודה, ללא קשר לרקע המקצועי הנדרש. המחקר גם מעלה את הצורך בהעלאת המודעות בקרב צעירים להבלטת המיומנויות הרכות שכבר יש להם וכן את הנחיצות בפיתוח המיומנויות הרכות שחסרות להם".

לכתבות נוספות...