איך בונים קריירה מוצלחת?

כולם רוצים קריירה מצליחה אך לא תמיד יודעים איך להשיג את המטרה, התשובה לכך טמונה בראש ובראשונה בהגדרה שלכם להצלחה. האם די בשכר גבוה ומעמד בכיר כדי להשיג את הסיפוק המקצועי ותחושת ההצלחה הנלווית לו? הפסיכולוגית התעסוקתית ד"ר עמיה ברק סבורה כי מקור ההצלחה תלוי דווקא בהתאמת הקריירה לאדם, לאישיותו ליכולותיו ולסביבה בה הוא חי.

 

"הגדרה שלי לקריירה מצליחה היא למעשה קריירה מתאימה", אומרת ד"ר עמיה ברק, פסיכולוגית תעסוקתית בכירה ומנהלת 'המרכז לייעוץ לימודים ופיתוח קריירה' באוניברסיטת בר אילן. "אין הגדרה מדויקת להצלחה" היא מסבירה, "קריירה מתאימה זו קריירה, שאדם מרגיש שהוא מסופק במקום העבודה ובחייו בכלל. ההצלחה בקריירה אינה קשורה בהכרח לרמת השכר או ליוקרה, אלא יותר לעובדת היותו של העובד מרוצה מעבודתו ומסביבת עבודתו כלומר מהממונים עליו, משותפיו לעבודה, ממקבלי השירותים ועוד".

 

ד"ר ברק מדמה את חיי הקריירה לפאזל ענק ודינאמי, המשתנה במשך חייו של האדם. "בחירה מושכלת של מסלול לימודים או מקצוע היא ההתחלה". בנוסף כולל הפאזל שני מרכיבים עיקריים, שאחד מהם הוא הסביבה - המשפחה, החברים, הקהילה, המיקום הגיאוגרפי והשני מתייחס לעולמו הפנימי של האדם, ולשאלות מה באמת חשוב לי? מה אני אוהב? ומה היכולות שלי? ההצלחה, לדברי ד"ר ברק, מתבטאת בתחושה של הערכה, שייכות ועניין במה שהאדם עושה והיא חשובה ביותר לכל עובד.

 

מרכיב נוסף בפאזל הוא המרכיב האישיותי. לדברי ד"ר ברק יש אנשים שיהיו מרוצים גם אם יחוו מעט הצלחות ויש אנשים שלא יהיו מרוצים למרות שחוו הצלחות מרובות. "המסוגלות של האדם להיות מרוצה, כמו התכונה להיות אדם מסתגל חשובה לתחושת ההצלחה בקריירה. קריירה מוצלחת היא כזאת, כשיש הלימה בין החוויה החיצונית כאיש מצליח לבין החוויה הפנימית שלך כמצליח. ההצלחה הזאת יכולה להיות של פועל בניין כמו גם של ראש ממשלה. חווית ההצלחה חוצה רמה תפקודית ומקצועות שונים. היא סובייקטיבית ולא תמיד קשורה להצלחות אובייקטיביות".

 

לא כל הנוצץ זהב

אנשים רבים נמשכים בבחירות שהם עושים בקריירה, לתפקידי ניהול או למקצועות בעלי יוקרה וזאת בעיקר בשל הנראות "המצליחנית" שלהם כלפי חוץ. עם זאת, כשפורטים את התפקיד הנחשק למרכיביו, מבינים שהוא כרוך בהשקעה מרובה ובלחצים כבדים שלא כולם רוצים או יכולים לעמוד בכך. ד"ר ברק : "ישנם אנשים, שבוחרים במשרה  יוקרתית כמו עו"ד או עובד היי טק, ומקווים בהמשך לעשות אקסיט, אבל מצד שני חשוב להם להיות בחמש בבית, שיהיה להם ביטחון סוציאלי, לעבוד חמישה ימים בשבוע, ולא לקחת סיכונים. זה לא הולך ביחד".

 

במקומות עבודה בהם מושם הדגש יותר על התפוקה ופחות על היחס האישי ותשומת הלב כלפי העובד, למרות השכר הגבוה והיוקרה מהם נהנה העובד, עולים עם הזמן גם הספקות האישיים - כמו האם טוב לי בעבודה? האם המעסיק מעריך את המקצועיות שלי והישגיי? האם בחירתי משתלבת או פוגעת בחיי המשפחה שלי? מה בקשר למחיר הבריאות הפיזית והנפשית שלי? האם מקום העבודה מתאים לי?

 

"אחת הטעויות הנפוצות של עובדים" אומרת ד"ר ברק "היא המחשבה שכסף מביא אושר. מחקרים הוכיחו, שהנחה זו שגויה. ברור, שחשוב שאדם ירוויח למחייתו ויחיה בכבוד, אבל השכר אינו האינדיקציה הבלעדית והראשונה להצלחה בקריטריונים של שביעות רצון ממקום העבודה.

 

"מחקרים מוכיחים גם, כי כסף זו לא הסיבה הראשונה שאנשים מתלוננים עליה במקום עבודתם. התלונות היותר משמעותיות של אנשים הן: חוסר יחס, חוסר הערכה וחוסר סיפוק.  אנשים עוסקים בקריירה מצליחה, כשהם מדווחים שטוב להם במקצועם ובמקום עבודתם".

 

הצלחה כאן ועכשיו, פנטזיה לא מציאותית

"לעידן הטכנולוגי המהיר ישנה השפעה על תפיסתם של אנשים, בעיקר הדור הצעיר, באשר לזמן והמאמץ הדרושים למימוש והצלחה של קריירה" קובעת ד"ר ברק. "הם רוצים לראות הצלחה במהירות של 'לחיצת כפתור'. הזמינות הגבוהה של האינפורמציה, גורמת לאנשים לחשיבה אנלוגית שגויה באשר לתהליך רכישת מקצוע, ההתקדמות והצלחה בו. אנשים רוצים תוצאות מהירות וזה לא עובד ככה.

 

חלק מההצלחה הוא תוצר של השקעה ומסוגלות להשקיע לאורך זמן. האדם צריך לרכוש ידע לקראת מקצועו ואז, המוטיבציה להצליח יחד עם המסוגלות שלו ללמוד מכישלונותיו וטעויות שעשה, הם שמגדילים את סיכוייו להצליח". היכולת להתמודד עם השינויים הנדרשים, המאמץ, היכולת ליהנות מתהליך רכישת הידע והניסיון, החתירה לקידום ולהתפתחות וגם הסבלנות שמאפשרת לך לתת לעצמך את הזמן הדרוש לכך הם שמובילים לדברי ד"ר ברק בסופו של דבר לתחושת ההצלחה.

 

לצמוח על פי דרכך

לנקודת הזינוק הראשונה של אדם המתחילה בבחירת  מסלול לימודים חשיבות מרובה, כיוון שהיא הבסיס שעליו תבנה הקריירה. למרות זאת, אם נעשתה טעות, אומרת ד"ר ברק, אפשר לתקן. "לכל אדם ישנם השבילים המתאימים לו וחשוב לזהות אותם וללכת בהם. עם זאת, יש לזכור, שאדם משתנה במהלך חייו ולכן חשוב גם לבדוק מידי פעם האם מה שאנחנו עושים עדיין מתאים לנו? האם המקצוע עדיין מספק אותנו ועושה אותנו מרוצים? אם התשובה לכך היא לא יש לפעול לשינוי המצב".

 

הדרך לעשות זאת לדברי ד"ר ברק היא להיות אקטיבי ולא פאסיבי. "לא לחכות שיתנו לך, שיעשו לך. למשפטים כמו 'זה מגיע לי' ו'מה יש לך להציע לי'? אין מקומם בלקסיקון של אדם החותר להצלחה. ככל שאנשים מתנסים בסביבות עבודה שונות כך הם לומדים על עולם התוכן בעבודות הללו וגם על שוק העבודה. אלו כלים חשובים לקראת כניסתם לעולם ההכשרה והעבודה".

 

"חשוב גם לזכור" מציינת ד"ר ברק "שאין ערובה להצלחה. תמיד יישאר חלק מסוים בקריירה שאין לנו שליטה עליו. אדם יכול להיות מוצלח, טוב ומקצועי בתפקידו ובכל זאת לא יצליח. אפשר לתלות את הסיבות במזל, בגורל, בכוחות השוק וכדומה, וצריך להמשיך ולנסות במקום אחר ובזמן אחר. אולי גם לקחת בחשבון חשיבה מחודשת על המקצוע שבחרנו. חשוב לזכור, שכל אחד יכול לעסוק בכמה מקצועות. אם לא הצלחנו באחד, לא להתייאש, ברוב המקרים ישנן אפשרויות נוספות".

 

קידום רוחבי, ניידות וגיוון
מחקרים שנעשו בעשור האחרון מצביעים על ממוצע של כ-4 שינויים מקצועיים, שעושה האדם בעולם העבודה המודרני. שינויים אלו קשורים לאנשים שעושים שינוי אנכי או רוחבי בתפקיד, עובדים לעבוד במקום מרוחק, או שעוברים לעבוד בתחום שונה. לדברי ד"ר ברק כל השינויים הללו עשויים לקדם את האדם בדרכו להצלחה מקצועית.

 

"קידום והתקדמות בעבודה לא חייבים להתבטא רק בקידום היררכי כלפי מעלה. התקדמות רוחבית היא לא פחות מוצלחת, האנשים שמיומנים בתחומים שונים בארגון, רצויים ומבוקשים בשוק העבודה המודרני". התפתחות הרוחבית יכולה לדבריה, להתקיים בתוך מקצוע מסוים, בהתמחות ובמעבר בענפים מגוונים בתוכו, וכן במעבר ממקצוע אחד לאחר בדרגה דומה. "בכך צובר האדם ידע וניסיון מצטבר בעולמות תוכן שונים".

 

בנוסף, מדגישה ד"ר ברק כי "בעידן הנוכחי מייחסים חשיבות רבה  לנכונות העובד להיות נייד. התחום המתאים, שאולי יביא אותך לסיפוק והצלחה בעשייתו, לא תמיד נמצא בשכונה שבה אתה גר ולכן נדרשת העתקת מקום מגורים או נסיעות מרובות לתקופה מסוימת. אם אדם רוצה לתת לעצמו סיכוי להצליח הוא נדרש להיות גמיש יותר".

 

כך גם לגבי הגיוון. לדבריה, העולם הפך להיות גלובאלי וחשיפה של התנסויות שונות בתחומי מקצוע מסוימים היא לפעמים חשובה להתפתחות מקצועית. כשהאדם מתנסה בעבודה באזורים שונים ועם אוכלוסיות שונות, כמו לדוגמא ברפואה או בהוראה, בהמשך דרכו יהיה לו יותר מה להציע בשוק. "ניסיון כזה גם מעיד מבחינת המעסיק הפוטנציאלי על היריעה הרחבה והמגוונת של הידע, הניסיון, הנכונות, הפתיחות והמוטיבציה של העובד".

 

נטוורקינג – לא בשבילי

מאמרים רבים מדברים כיום על יצירת רשת קשרים מקצועית (נטוורקינג), לימוד הפוליטיקה הפנים ארגונית, ניצול הזדמנויות וכדומה, כמתכון להצלחה בקריירה. אך במקרים בהם מדובר בעובדים מופנמים, לא אסרטיביים, שפעילות כזו מנוגדת לטבעם אין פירוש הדבר כי הם לא יצליחו בקריירה שלהם. "במקרים כאלה" מדגישה ד"ר ברק "לאדם שרוצה להתקדם בתפקיד או לעבור לתפקיד אחר כדאי לפנות למעסיקים פוטנציאלים באמצעות חברות כוח אדם. היום קיימות חברות ייעודיות, שעוסקות בתחומים ספציפיים ומתווכות בן איש המקצוע והמעסיקים, אפשר גם להיוועץ באיגודים מקצועיים. ישנם מעסיקים המעדיפים דווקא, אנשים שקטים וצנועים שפונים אליהם ללא שובל של מגילת יוחסין ויחסי ציבור".

לכתבות נוספות...