ההתמודדות עם פיטורים ואבטלה

מהו התהליך הנפשי שעוברים אנשים שמקבלים הודעת פיטורים? כיצד האבטלה משפיעה עליהם וכיצד ניתן להתמודד אתה ולעבור את התקופה הזאת בשלום? פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית שחקרה את הנושא בעשור האחרון ממליצה לפתח מיומנויות 'רכות' הנדרשות בשוק העבודה ובעיקר, להישאר אופטימיים

בעקבות גלי הפיטורים הגדולים שהתרחשו במשק הישראלי בשנה האחרונה מצאו עצמם אלפי אנשים בשוק העבודה מתמודדים עם מציאות של חוסר וודאות ולחצים רבים. הלחצים החלו כבר עם השמועות על קיצוצים והאטה במשק, נמשכו עם הצמצומים שנערכו במגזרים רבים והתגברו עם סגירתם של מפעלים ופיטורים רחבי היקף בחברות שחלקן אף גדולות ומבוססות.

מה עובר על המפוטר

פרופ' ליאת קוליק, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, אומרת כי בסקאלה של אירועי החיים הקריטיים, נחשבים הפיטורים והאבטלה שבה בעקבותיהם לאחד ממצבי הלחץ החזקים שהאדם חווה בחייו.

"יש מבין  החוקרים המציינים כי מובטלים עוברים שלבים המאפיינים אנשים החולים במחלה קשה: תחילה יופיע שלב ההכחשה והמתנסים בשלב זה יכחישו את עובדת הפיטורים. חלק מהמובטלים ישמרו על קשר עם הארגון בו עבדו מתוך תקווה שראשי הארגון והממונים יתחרטו ויבקש מהם לחזור לעבודה. לאחר מכן יופיע שלב הכעס על המעסיקים ש'בעטו בהם' אחרי שנות עבודה רבות של גילוי מסירות ומחויבות לארגון. לאחר מכן יופיע שלב הדיכאון המלווה במורל נמוך, הזנחה חיצונית, ייאוש, חוסר תקווה  והתבודדות". במקרים של אבטלה כרונית, מוסיפה פרופ' קוליק, יופיע שלב ההשלמה. "ככל  שהזמן חולף מתרגל המובטל לסטאטוס החדש שלו, לירידה ברמת ההכנסה והוא מציב לעצמו מטרות נמוכות יותר המותאמות לאמצעים העומדים לרשותו".

תוצאותיה של האבטלה
מחקרים על השפעותיה השליליות של האבטלה מצביעים על פגיעה במספר תחומי חיים עיקריים. ראשית מציינת פרופ' קוליק את אובדן סדר היום הקבוע והשפעותיו. "בעקבות הפיטורים ובתקופת האבטלה משתנה לוח הזמנים הקבוע והאדם חש בלבול והעדר תחושת ארגון ושליטה בחייו".

בד בבד מצטמצמים המעגלים החברתיים של המובטל ובדידותו גוברת, יכולתו הכלכלית של המובטל נפגעת ורמת החיים לה היה רגיל, יורדת.

לדברי פרופ' קוליק אובדן מקום העבודה גורם לכך שהאדם מאבד את תחושת ההשתייכות החברתית והזדמנויות החברתיות להוכיח יכולת וכשרון דרך עבודה. "בתקופתנו, תופס ערך העבודה מקום נרחב בתפיסה הערכית הכללית של  האדם. נטילת הזדמנות להגשים ערך זה, עשוי ליצור אצל המובטל תגובות פסיכולוגיות שליליות בעלות עוצמה המשתנה בהתאם לתפיסתו את מרכזיות העבודה בחייו. מהבולטות שבתגובות אלה היא פגיעה בדימוי העצמי של  האדם, בין היתר בשל אובדן תחושת התרומה לחברה". וכאילו לא די בכך, ככל שתקופת האבטלה מתארכת גם החברה מתייגת את המובטל בתיוג שלילי.

תוצאותיה של אבטלה מתמשכת 
פרופ' קוליק מציינת כי במחקרים נמצא גם קשר בין התנהגות אגרסיבית קיצונית לבין עליה במשך האבטלה. כמו כן, ככל שמשך האבטלה ארוך יותר יש עליה בנטייה לאלכוהוליזם, תגובות דיכאון וחרדה, במיוחד אם האדם כבר חווה תקופות אבטלה ארוכות בעבר.

האבטלה פוגעת גם בבריאות הפיזית. מחקרים מוכיחים קשר בין הופעת מחלות כגון אולקוס, דלקת פרקים ומחלות לב, לבין משך האבטלה. פרופ' קוליק: "נמצא שאנשים שלא חלו במחלות כרוניות אלו בעבר חלו בהן במשך תקופת האבטלה, בפרט אם היא הייתה ארוכה".

 

בנוסף, מציינת פרופ' קוליק כי האבטלה משפיעה גם על משפחת המובטל. "הלחץ הנפשי בו מתנסה המובטל, מביא לסכסוכים עם בני המשפחה בפרט כאשר תשתית היחסים הבסיסית שקדמה לאבטלה לא הייתה יציבה. המובטל הופך לרגיש לביקורת מצד בני המשפחה, תחושת הסמכות שהייתה לו ביחס לילדיו נפגמת, עקב כך חש המובטל ממורמר ויחסיו עם בני המשפחה משתבשים".

אבטלה באמצע החיים
תוצאותיה השליליות של האבטלה ניכרות למשך כל מעגל החיים ובכל גיל, אך לדברי פרופ' קוליק הן קשות במיוחד עבור אנשים ובעיקר נשים החל מאמצע החיים ואילך. "אנשים באמצע החיים מופלים לרעה בשל שלושה סטריאוטיפים נפוצים בהם מחזיקים רבים מהמעסיקים. בהתאם לסטריאוטיפ ה'אייג'יזם' (AGEISM ), האדם המתבגר איטי יותר מבחינת ביצועיו והיכולת שלו לקבל החלטות בשעת לחץ נפגמת ולכן המעסיקים מעדיפים לקבל לעבודה אנשים צעירים יותר. סטריאוטיפ ה'לוקיזם'LOOKISM)   - הטיה הקשורה למראה חיצוני ) מובל על ידי הסיסמה ש'העולם  שייך לצעירים' ומשפיע על מעסיקים להעדיף אנשים שנראים טוב, בעלי מראה צעיר ורענן המתאימים במראה וברוח לסביבות העבודה הדינמיות של היום. כמו כן מושפעים המעסיקים מסטריאוטיפ ה'סקסיזם' ((SEXISM לפיו גברים עדיפים מנשים למשרה פנויה בשל העובדה שלנשים, גם אם ילדיהן בגרו, מחויבות רבה יותר למשפחה ומחויבות זו תיפגע לכאורה במחויבותן לעבודה".

מה ניתן לעשות על מנת להתמודד עם האבטלה
"ההתארגנות וההכנה לקראת אבטלה, היא אפשרית וחיונית בתקופתנו אשר הדבר הקבוע היחיד בה הוא חוסר היציבות והשינוי". קובעת פרופ' קוליק.

לכן היא ממליצה, במיוחד בעיתים טובות ויציבות בעבודה, תמיד לחסוך כסף לעת צרה. "לחיסכון יתרון נוסף בכך שהוא מקנה לאדם ביטחון ומפחית לחץ בעת פיטורים". כמו כן, היא ממליצה להיות קשובים כל הזמן להזדמנויות תעסוקתיות חדשות. "צריך להפנים שכיום, שלא כמו בעבר, מבטא מושג הקריירה את כלל ההתנסויות התעסוקתיות של האדם לאורך מעגל החיים. פרקי זמן של אבטלה הם תופעה שכיחה וטבעית".  

בתקופת האבטלה, ממליצה פרופ' קוליק לנסות עד כמה שאפשר לשמור על סדר יום ולמלא אותו בתוכן כלשהו כתחליף לעבודה, כגון התנדבות, פעילות פנאי מהנה, קורסי העשרה והכשרה ועוד.

חשוב מאד לדבריה, לשמור על נקודת ראות אופטימית המעצימה את המובטל ולהתייחס לתקופת האבטלה כהתנסות בונה. כמו כן, היא ממליצה לרכז מאמצים בחיפוש עבודה בכל דרך, תוך שימוש בקשרים חברתיים וברשתות החברתיות באינטרנט. "לעיתים" היא מצהירה " כדאי אפילו לקבל עבודה שלא עונה בדיוק על הציפיות על מנת למנף עצמנו  למצב של עשייה".

לפתח ולהדגיש 'כישורים רכים'
במחקר שערכה פרופ' קוליק לאחרונה נמצא כי מעסקים בישראל מעניקים חשיבות גבוהה למיומנויות 'כישורים רכים', אשר בשונה מכישורי הידע והרמה המקצועית, הם רלבנטיים כיום לכל תפקיד תעסוקתי וגם ניתנים להעברה בין תפקיד לתפקיד. "כישורים אלו מבטאים את היכולת לעבוד בצוות, להיות 'ראש גדול' , לגלות עצמאות בעבודה, נאמנות, להיות בעלי יחסי אנוש טובים, להיות מסוגלים לעמוד בלחצים, להיות יצירתיים וגמישים, להתמצא בעולם המידע הממוחשב ולהפגין יכולת הסתגלות למצבים שונים".

בהתאם לכך ממליצה פרופ' קוליק לפתח ככל הניתן את הכישורים הללו ובעת ראיון עבודה להבליט ולהדגיש אותם אף יותר מהנתונים האובייקטיביים של ההשכלה והידע. "אלו כישורים האהודים מאד על מעסיקים. למרות היות 'רכים' הם עוזרים לשרוד בסביבת עבודה קשוחה המאפיינת את שוק העבודה כיום". 

לכתבות נוספות...